הסיפור התחיל כשאייזיק נסע לחו”ל והשאיר את דבש, כלבתו האהובה, בפנסיון.
לאחר מספר ימים הוא קיבל ידיעה איומה: דבש קפצה מעל הגדר וברחה.
מחו”ל, ועם אינטרנט מקרטע, הוא פנה לכל מי שיכול לפקוח עין ולחפש את דבש. במקום לנוח, הוא ספר את השניות עד שיגיע הביתה, אכול דאגה, תסכול וגעגועים. כשחזר גילה לתדהמתו שכבר יש אנשים שמחפשים את דבש, אנשים שמעולם לא הכיר.
עשרות אנשים, ואז מאות, ואז אלפים, נעשו מעורבים בסיפור של דבש. כולנו חשבנו עליה, על אייזיק ועל נעה, וחיבקנו את הכלבים האישיים שלנו.
בחום הנורא של אוגוסט יצאו מאות אנשים החוצה בכל שעות היום, אלפים שיתפו את הפוסטים שלו וחיכו בלב רוטט לקבל כל פיסת חדשות.
הימים חלפו, החיפושים לא פסקו לרגע. בטח היו מי שחשבו שאבדה כל תקווה, אבל לא אייזיק. משהו בו ידע שדבש היא חלק מהלב שלו, ולשם היא שייכת.
לאחר ארבעה עשר ימים הגיע הסוף הטוב – דבש נתפסה ושבה הביתה, מותשת, רזה, אבל סוף סוף בבית, בלב של אייזיק ונעה, במקום שהיא שייכת אליו.
מי שאין לו כלב אולי לא יבין, אבל הלב של כולנו חזר לפעום כסדרו למראה התמונה של דבש עם הכדור שלה.
הסיפור של אייזיק ודבש נגע בכולנו והצליח להוציא את הטוב והיפה שבנו. למזלנו, הוא גם נגמר בטוב.
שלושה ימים אחרי שחזרה דבש הביתה כבר דיברתי עם אייזיק, ואמרתי לו שסיפור כזה צריך להנציח, מסר כזה צריך להעביר לילדים של כולנו – שעל אהבה לא מוותרים.
השבוע יצא הספר לאור, ואנחנו נחגוג אותו, כולנו, וגם דבש, בהשקה כיפית בפארק רעננה, בשבת בשש, וכולם מוזמנים. יהיו הפתעות לילדים ולכלבים, ותהיה המון אהבה. בואו!
השבוע הזה היה שבוע הגאווה. במשך שנים רבות נאלצו כל מי שלא התאימו לדפוס החברתי המקובל להילחם בשיניים ובציפורניים על האהבה שלהם, ולא תמיד הם ניצחו. הרוחות השתנו מאז, אבל הדרך עדיין ארוכה עד שנגיע ליום שבו אף אחד לא יצטרך להילחם על אהבה.
בסוף השבוע הזה, תשתדלו לזכור שאהבה מכל סוג היא נס, ולא מוותרים עליה, לא מפסיקים להילחם עליה, עד הסוף הטוב.
שיהיה סוף שבוע דבש!
תאהבו הרבה.
*קרדיט אהבה, אומץ לב וצילומים – אייזיק דווידוביץ’.
