“תקשיבי,” הוא אומר לי, והוא יודע על מה הוא מדבר, יחצ”ן על שכמותו, “ככה זה לא ילך. ככה אי אפשר ליחצ”ן אותך. את חייבת לבחור לעצמך נישה. מה את? סופרת? סופרת ילדים? בלוגרית? אשת מדיה חברתית? משוררת?“
אני מסתכלת עליו, רואה מולי את המילים הללו מסתובבות בחלל שבינינו, מתערבבות. על מה מהן הייתי מוותרת? מי מהן הכי אני?
“לא,” אני אומרת לו. “אם אתה לא יכול ליחצן אותי, אז לא. אבל אני הכל, אני גם וגם. אני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהדברים האלה. אני לא רק סופרת ולא רק משוררת ולא כותבת רק לילדים או למבוגרים, ואני גם נייר מודפס וגם רשת.“
“אז בתור מה היית רוצה שאנשים יכירו אותך?” הוא שואל את שאלת מיליון הדולר, אבל תשובת מיליארד הדולר כבר מזנקת ממני בקלות: “גל ברקן. הייתי רוצה שאנשים יכירו אותי בתור גל ברקן.“
אז לא שכרתי יחצ”ן, ותוך שבועות הגעתי בעצמי לעיתונות, לטלוויזיה ולכל מקום שרציתי להגיע אליו, בעצמי, ולכל מקום בתור משהו אחר. הכי כיף.
***
בשבוע האחרון, איכשהו, אני מוצאת ברחבי הפייסבוק המון שאלות כאלו של אנשים – “מה הייתם מעדיפים, בוחרים, זה או זה?” ואני מוצאת את עצמי מסתובבת על הקירות ומפזרת “גם וגם”, תוך סיכון משמעותי שאנשים יחשבו שאני לא שפויה, במקרה הטוב, ומנסה בכוח להיות שנונה, במקרה הרע.
***
“האמירה הכי עתיקה ומשמעותית בתרבות הבאדולינית, הפתגם שחרוט על שער הארמון שלי. אתה מוכן? זה מאד עמוק.”
שלפתי פנקס ועט בלב הולם, והוא הכתיב:
“מוטב להיות בריא ושמח על פני חולה ומסכן.”
אתה רציני? השטות הזו היא המוטו הלאומי שלכם?
“אמרתי לך, זה מאד עמוק. תישן על זה. אתה בטח מכיר אמירות שגויות ומסוכנות כמו ‘מוטב להיות עני ומאושר, על פני עשיר ואומלל’, כן, כאילו שלהיות עשיר ומאושר זה יותר מדי לבקש. תישן על זה.”
(באדולינה, גבי ניצן)
***
אם יש דבר אחד עיקרי שלקחתי איתי מתוך הספר הזה, שמלא חוכמה של אהבה וחופש, הרי הוא זה –
זו טעות לחשוב שהחיים מבקשים ממך לבחור רק דבר אחד, שעל כל שכר יש גם עונש, שאין טוב בלי רע.
החיים מחלקים לנו מספיק קלפים גרועים גם בלי שנגביל את עצמנו בעצמנו לאחד מהשניים, או.. או…
מאז ומעולם, מילדות, האמנתי שמגיע לי הטוב ביותר, תמיד, (על כך אני מכירה תודה להוריי שגידלו אותי להרגיש כך, ואני משתדלת להעביר את אותה התחושה גם לבנותיי), אבל מאז שקראתי את “באדולינה”, ניתנה לתחושה שלי הגדרה במילים, ואני התחלתי לנסות להפעיל את הכלל הזה בחיי היום יום.
כך תוכלו לשמוע אותי נשאלת, למשל, מה אני מעדיפה, נישואין יציבים ונוחים או להיות מאוהבת כל הזמן, שעל כך אני עונה, כמובן “גם וגם”. עבודה מכניסה או עבודה בשביל הנשמה? נכון, גם וגם. לאכול אוכל טעים או להיות בריאה? צדקתם – גם וגם. שלום או ביטחון? ביטחון או צדק חברתי? טוב, הבנתם כבר את הנקודה, נכון?
כשהחלטתי להוציא כרטיס ביקור נוהלו שיחות ארוכות על מה שיהיה כתוב בו, כיצד אגדיר את עצמי. מישהי אף הציעה “הוגת דעות” (בחיי!), שקלנו “מוזה” (לא, כי לא עפתי על עצמי בכלל), ובסוף החלטתי. גל ברקן, אימייל וטלפון. זה הכל. לא יכולה ולא רוצה להתחייב לשום הגדרה. אני גם וגם.
מאחר שנכנסתי לעולם הוירטואלי אני נדרשת יותר ויותר להגדיר את עצמי. מה אני רוצה שפרופיל הפייסבוק שלי יכיל? תמונות אישיות ומשפחתיות? סיפורים אישיים מרגשים? שנינויות? שירה? סקס? טוב, אתם כבר יודעים את התשובה, לא?
זה לא קל, לפעמים, לנהל פרופיל שבו אני מתפרעת, מצחיקה, סוחטת דמעות ומעלה תמונות של הילדות שלי. לא כולם מרוצים, אבל היי, לשם כך נוצר כפתור אנפרנד.
יכול להיות בהחלט שיש מחיר שאני משלמת על כך שאני לא One trick pony, אבל זה מה שבחרתי.
זאת מי שאני – הכוהנת הגדולה של הגם וגם.
אני ממליצה לכם בחום לנסות את זה בבית.
קודם תחליטו שמגיע לכם.
אחר כך תנסו לענות על כל שאלת בחירה ב”גם וגם”.
תגידו את המילים קודם, ורק אחר כך תנסו לראות איך אתם מיישמים את זה באופן מעשי, בחיים.
תתפלאו, מרגע שהוצאתם מהפה “גם וגם”, לדברים יש דרך להסתדר כדי לאפשר לכם להנות מכל העולמות.
עכשיו אני מנסה את זה שוב, מוסיפה עוד כדור לאלה שאני כבר מאזנת באוויר, עוד שניים – גם להוציא ספרים בחו”ל וגם להתחיל סוף סוף לדבר על אהבה בקול רם, בערב שיהיה מיוחד רק לזה.
שיהיה לי בהצלחה!
מרדית’ ברוקס מסבירה את זה יופי – I’m a bitch, I’m a lover
שיהיה גם לכם בהצלחה ובהנאה. גם וגם.
https://www.youtube.com/watch?v=rhfiiGGy7Ls
