“הדלת פתוחה” אני אומר ומתרווח על הספה.
מביט בך, את כלכך יפה כך.
היא נכנסת, נעמדת מולי אני סוקר אותה ומחייך.
היא באה מוכנה.
“אני מחכה לפה שלך על הזין שלי” אני לא מסיר מבטי ממנה.
היא יורדת על בירכיה פותחת לי את החגורה והרוכסן ומתחילה במלאכה.
אני מרגיש את הנשימות הכבדות והמהירות שלך והזין שלי מתקשח בפיה עוד יותר.
היא חונקת עצמה בו ואני רואה בזוית העין שאת חונקת דמעות מנערת אותם עם הראש כמו הגורה שאת לי.
“קומי, שימי לי קונדום ותאונני לי על הזין” אני נותן לה הוראה בחדות.
אני שומע שהפסקת לנשום לרגע.
היא מאוננת עלי ואני שומע אותך מתפתלת ומתכווצת.
אני לא מביט בך, אין לי צורך אני חש כל תנועה של ידייך הקשורות, כל מבט עיניים, כל דמעה שמטפטפת מהאף סוחטת לך את הלב ומרטיבה את הכוס שלך.
היא מגבירה את הקצב.
“תורידי שמלה” אני פוקד והשיניים שלך חורקות
“תראי איך הגוף שלה אוהב את הזין שלי” אני אומר לך, מלכסן אלייך מבט ונתקל במבט עינייך שהלב המבולבל שלך משתקף בהם.
ידי אוחזות בשדיה אצבעותי כמו מצבט על פיטמותיה היא מגבירה קצב וגונחת.
האגן שלי נענה לקצב שלה מידי פעם ואני שומע אותך זזה וגונחת חרישית איתה.
אני מגביר לחץ על פיטמותיה ומביט בך.
את מאד יפה ככה, במערבולת שניכרת מהגוף והעיניים שלך.
את משתוקקת לתפוס את מקומה עכשיו, אבל נעים לך שנעים לי.
את מטה עצמך מעט קדימה, הגוף רוצה להצטרף העיניים רוצות לראות עוד
וללמוד אותי ואת צרכי הנוספים.
הפה שלך ספק קמוץ ספק נפתח. מספר לי, ביללות שקטות של גורה, את הפער בין הרצון שיהיה לי תמיד טוב ובין הרצון שזו תהי רק את שתעשי לי את הטוב הזה.
הלב שלי נהנה מהמראה שלך, כלואה בתוך עצמך, משחררת מחשבות ורגשות כאילו אף אחד לא רואה.
והזין שלי ממשיך לתפוח בתוכה.
“אדון, אני יכולה בבקשה לגמור” אני מרגיש אותה מחזיקה את הכיווץ והנשימה.
“כן” אני עונה, מגביר לחץ על הפטמות ונותן לה לאונן עלי בקצב ועצמת חיכוך כאוות נפשה.
היא גומרת, מרטיבה את כל פלג גופי התחתון כשהיא מתכווצת עלי כהוריקן.
הנשימות שלך גומרות איתה והמבט שלך לא זז ממני, כמו שהורתי לך בתחילת הערב.
אני נותן לה להרגע עלי, מלטף אותה שתסדיר נשימות.
היא מתרוממת לוגמת מהמים שהכנת לה, נכנסת חזרה אל תוך שמלתה.
מביטה בי בעיניים שואלות, אני מהנהן.
היא ניגשת אליך ומנשקת אותך על פיך, ידייך לא יכולות להדוף אותה.
היא מביטה עמוק אל תוך עינייך, “תודה” היא לוחשת קרוב לאוזנך ועקביה מרעישים בדרכה החוצה.
“עכשיו הגיע זמן העונג שלי, כלבה אהובה שלי” אתה אומר.
התמונה מכאן : baroniansmythe.tumblr.com
