הבקבוק ששבר אותי/ מאבדת שליטה

זה לא באמת היה הבקבוק ששבר אותי, זה היית אתה, עם המילים שלך והמבטים שחדרו לתוכי מבלי שאפילו ראיתי את הלבן שבעיניך.

זה כלל לא משנה כמה רחוק אתה ממני, כדי שתבין אותי ותכיר אותי יותר ממה שאני מוכנה להודות. אתה בוחן את גבולות השפיות המינית שלי ומכיר את הצרכים שלי מבלי שארצה בהם בכלל.

אתה מעמיד את גבולות הרצון שלי במבחן המציאות שיצרנו בשיחות של שעות שברובן יכולת להביט בכל חלק של גופי שבחרת החל מהעיניים שלי, הפה ועד מקומות שמוסתרים רוב שעות היום בבד דק ועדין.

בשבילך, הבקבוק זה מה ששבר אותי, אבל גם אתה מבין ויודע את האמת על כך שנשבר שם משהו אחר לרסיסים על המיטה שלי ונצפה מול עיניך ודרך הדמעות שלי. רק אני יודעת כמה זה ריגש אותך לצפות בי מתפרקת ואז אוספת את עצמי לאט בחזרה. רק אני יודעת עד כמה אתה זקוק לכוח הזה וליכולת שלך להפעיל כך נשים ממרחק של אלפי קילומטרים.

המילה “לא” שיצאה מפי אולי שברה אותי, אבל אותך היא רק עוררה יותר. הדמעות ששטפו את פניי סגרו לך את הפינה שחיכית לה מהמילה הראשונה שכתבת לי אי פעם.

זה הרבה יותר מזה, זה הרבה יותר מהוראה אחת פשוטה וסוטה שלכל אחד תיראה כמטורפת ורק שנינו יודעים כמה קרובה הייתי למימושה.

את הכאבים שלי אני מחליפה בסקס, פורקת אותם עם גברים אחרים שביחד אולי היו מרכיבים גבר אחד מושלם בשבילי, אבל הם לא הוא והוא לעולם לא יהיה סך כל החלקים שהם וכל מפגש מקרי כזה יוצר עוד רובד נוסף לתסכול שאין לי שובע ממנו, כמו צורך חיוני להרגיש כאב.

הם מגיעים אליי ואני מפתה אותם להישאר שם לצרכיי וכל עוד אני זקוקה להם. כולם מרוויחים מזה. אתה יודע עליהם ויודע עליי כל מה שאתה צריך וכל מה שלא רצוי שגבר זר יידע עליי.

לפני שנה הרמתי מולך חומה ולא אפשרתי לך להיכנס לחיי וכל זה השתנה עם ההזדמנות ההיא שהכניסה אותך אליי ביותר ממובן אחד.

עכשיו אתה אחראי לרגעים של שקט ברעש שאני חיה אותו ומשרה שם סערות במים שקטים של תשוקה של מוצתה עד תום ולא נמדדו גבולותיה.

הדברים שאתה שואל אותי לגביהם נחשבים לא מוסריים, סוטים וכך אתה גם בוחן את הגבולות שלך עצמך – דרך בחינת הגבולות שלי.

שנינו מרחפים בעולם שבו נושאי השיחה שלנו הם מוקצים, חורגים וכאלה שעדיף להתרחק מהם ודווקא שם נוצר הדבק שמחבר בינינו.

בגלות הזו שבה אנחנו מתהלכים בודדים, אנחנו מגלים על עצמו טפח של אמיתות, של עור ובשר ושל סודות קטנים כגדולים.

המוח שלך משחק במוח שלי במילים, הוראות ובשאלות, בדיוק כפי שעושה שולט בעולם אחר שאתה מתנער ממנו. הייתי שם ואני יודעת כמה אתה קרוב לזה מבלי שתודה בכך.

אם ניפגש יום אחד באמצע הדרך, תדע שאתה מוזמן לחדור לתוך כל המקומות שחקרת מרחוק דרך מילים ותמונות.

כרגע את בבחינת אורח רצוי במוחי, בנבכי נשמתי ובגופי. אורח שחוקר אותי לעומקים שרק מעטים הגיעו אליהם.

אם אתה כאן כדי להישאר כדאי שתחגור חגורת בטיחות, כי המסע לתוכי רק התחיל עכשיו.

תמונה הקאבר מכאן –  pixabay.com

בודואר

הבלוג של: בודואר Boudoir

קחו לכם הצצה לתוך חדרי הבודואר האישיים שלנו....בודואר (מצרפתית) הוא חדר ההסבה הפרטי של האישה, או חדר השינה שלה.במלחמת העולם הראשונה נהגו נשים צרפתיות לשלוח לבעליהן בחזית תמונות בלבוש מינימלי שצילמו בחדרים האלה, וכך נולד סגנון הצילום האירוטי הרך המכונה בודואר.הבודואר של אמור הוא בלוג אוסף לפוסטים האירוטיים של כל כותבי אמור, וגם של אורחים, בין אם מעוניינים להיחשף בשמם, ובין אם הם מעוניינים להישאר אנונימיים.*קרדיט תמונת פרופיל - סמרל*קרדיט תמונת קאוור - Hajotthu

סיפורים נוספים של בודואר Boudoir

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

הינך מעל גיל 18?

ליצירת קשר

ליצירת קשר