שמורה

לא יודעת אם יצא לכם פעם לשמוע אותי מדברת אנגלית.

היא מושלמת.

באמת. מבטא אמריקאי ללא רבב, כזה שאמריקאים דרשו ממני להראות דרכון כדי להוכיח שאני ישראלית, שפה גבוהה, אבל גם סלנג, ושימוש מדוייק בזמנים. אני קוראת וכותבת שווה בשתי השפות.

תשאלו מאיפה? מן אללה. אם אתם מאמינים בגלגול נשמות, אז יש לכם הסבר. אם לא, פשוט תצטרכו להאמין לי. אני מעולם לא למדתי אנגלית. מגיל מאד צעיר הייתי רק צריכה להיזכר. ותמיד ציונים עגולים ויפים של מאה.

למה אני טורחת לספר לכם את זה? כדי שתבינו כמה מוזר העניין הבא:

במשך שנים ארוכות מאד מאד הייתי משוכנעת שהמילה GOD מבוטאת כך: GUARD. למעשה, הייתי משוכנעת שהן זהות.

אני חושבת שרק כשעברתי לקריאה באנגלית באופן קבוע, בגיל 19 בערך, הבנתי את הטעות.

היום חשבתי על זה פתאום, ודברים הסתדרו לי במקום.

מגיל מאד צעיר הרגשתי שיש מי ששומר עליי, “השגחה אישית”, אם אתם רוצים לקרוא לזה כך. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, להיות מושגחת אישית, כי זה גם אומר שמשגיחים על כל צעד שלך, שאת לא יכולה לבזבז אף יום בלי לגדול מבפנים, בלי ללמוד משהו. החיים הם שורה של שיעורים ומבחנים, אבל התמורה נפלאה.

יש לומר פה בפירוש שאני לא מאמינה בשום אלוהים, ולמעשה המילה “אמונה” לא קיימת בלקסיקון שלי בכלל. או שיודעים משהו, או שלא, ואם לא, אין בושה בלהודות בזה. אז מי שירמוז שהתחושה הזו שלי נובעת מנטיה לאיזושהי דת, יפגוש לום בנסיבות מצערות. אני לא טוענת שזה שאני חשה מושגחת זה אומר שמישהו משגיח עליי או שלא, ואם זו אני או מישהו או משהו אחר. אני אומרת שכך אני מרגישה, וזה בכלל לא מעניין אותי מה העובדות היבשות שעומדות מאחורי זה.

גם בחיים שלי עלי אדמות, הבנתי, חיפשתי כל הזמן מי שישמור עליי. החיים נוטים לאכזב במובן הזה, אני חייבת לומר, אבל כשאת שמורה מלמעלה את לומדת גם מזה. בעיקר את לומדת שההרגשה שאת שמורה ומוגנת לא יכולה לבוא משום מקור חיצוני. זה לא אומר שאת לא נהנית מהמקור החיצוני, זה רק אומר שאת לא תלויה בו.

התחושה הזו, שאת שמורה, מוגנת, אהובה, היא, לטעמי, כל מה שאדם יכול לבקש בחיים, כי כשאת מסתובבת ככה בעולם, אז היקום נוטה להסתדר לפי זה איכשהו, או שאולי את זו שרואה כל דבר כאילו הוא קרה לגמרי לטובתך, או אולי שניהם, אבל, כך או כך, זה עושה נפלאות לעור הפנים.

כשאת מבינה שאת שמורה, מתפשטת בך תחושה תמידית של פליאה והודיה. כמה אנשים כבר יכולים להגיד שהיקום מסתובב לטובתם (כלומר, בלי שיאשפזו אותם)? מיד אחר כך נובטת בך ההכרה שאת חייבת לחלוק את הטוב הזה עם העולם בכל מיני צורות קטנות כדי להיות ראויה לו.

אז הכנתי לכם את המילה הזאת כתובה ככה, בגדול (בנים, תעשו התאמה), שתסתכלו עליה ואולי גם לכם בבטן יזוז משהו, שאולי תבינו שרק צריך להקשיב היטב כדי להבין שכולנו שמורים, מוגנים, אהובים, ורק אנחנו יכולים לקלקל לנו את זה, אז בבקשה תפסיקו.