שמי פזית אלעזר ואני כותבת שירת אהבה וארוטיקה ולפעמים גם סיפורים קצרים.
אהבה, תשוקה, געגועים, כאב וכמיהה מלווים את כתיבתי.
הפנטזיות שלי והמילים מהוות עבורי אמצעי, לביטוי עצמי, תוך מרידה במקומות שנחשבים טאבו ושבירת מוסכמות חברתית, ספרותית ונשית.
הוצאתי לאור שני ספרי שירה: "המקום בו גועשות המילים" (אזל) ו "פנים רבות לה" שניתן לרכוש דרכי.
הבלוג הזה הוא אי. אני מחליטה פה לבד, לא מתחשבת בבן הזוג ולא בשלושה ילדים, לא צריכה ללבוש חזייה, אני מחליטה איזו ספינה תעגון במרינה ואיזו תעלה על שרטון. כתיבה היא הדקלים והקוקוסים מסביב, האותיות הן רשת של ערסל ברוח. אני חותרת על מקלדת שחורה, מנווטת עם עיפרון ומכחול בים אין סופי של מילים וצבע.
