איזה ציפיות כבר יכולות להיות לעם שלם מנערים שעוד לא בני 19?...
הוא ניתז החוצה ממנה כאילו משהו מבפנים ניסה לעצור אותו והוא לא ויתר וסחף וניתץ כל מכשול או מחסום שהפריע לו בדרך החוצה...
היא הקשיבה בשלווה האופיינית לה. בסופו של דבר התקרבה אלי וחיבקה אותי בעדינות, לוחשת באוזני "אל תדאג, הכל יהיה בסדר"....
תמיד הייתי מגיע פחות או יותר באותה השעה, ממלמל בוקר טוב לאותם האנשים, מתיישב מול השולחן שלי ועובד עד שעת הצהריים....
גם כשהדמעות שלה נרטבו בגשם ונשטפו לשלולית שנוצרה מתחתיהם, לא היה לה אכפת מנוכחותו של השותף החדש שלה....
"איך הגענו לכאן בעצם" היא תוהה לעצמה. כמעט חמש שנים הם על האי הקטן, משתלבים בקהילה הקטנה שחיה על האי הזה. מתפללים בכל ערב, שההר לא יתפרץ בלילה ויימחק את כולם, ובבוקר, מודים לאלוהים על כך שההר היה רגוע בלילה....
"זה לא היה שם תמיד?", המשיכה מנסה לבטל את תחושת הלחץ שייצר ביניהם. "לא!", ענה בפסקנות. והיא ידעה שהוא צודק ואפילו סמכה עליו, שהרי בחצי השנה שהיו יחדיו הוא בדק וסקר את גופה כמו שאיש לפניו לא עשה זאת,...
אף אחד לא חושב עליה אף פעם, על האישה האחרת. אף אחד לא זוכר שהיא אוהבת, שהיא מתגעגעת, שהיא מחכה....
