"עוד סיפור אחד של אהבה, זה המוטו של הבית הזה." קובעת יונית ומזדקפת. חולצתה כמעט שקופה מכמויות המים שהשפריצה עליה כדי לנקות את עצמה....
אתה מפריח בי פרחים יפים. ובאהבתי אני שוברת רקיעים ומעבירה הלאה, שולחת אור ואהבה לכל מי שצריך, בדיוק כמו שאתה לימדת אותי....
הדמעות טיפסו עם המילים. "מה לעזאזל קורה לי היום?" היא מחתה בעצבנות את הרטיבות שבצבצה בעיניה וחזרה לשקוע במילים....
חשבתי שאולי יהיה נחמד לצאת לטיול משפחתי באירופה, משהו כמו שבועיים, נשכור קרוון, נשוטט בדרכים כפריות, דרום צרפת אולי? הולנד?...
"אני רוקדת בשבילי ובשבילך, האחרים לא מענינים אותי," אמרה והרימה את ידיה לאחור, עוטפת בהן את צווארו....
אני אוהבת לראות את עצמי באור הזה, פניי נשטפים באור זהוב עדין, כאילו נמלאתי אור פנימי פתאום, הייתי רוצה להתהלך בעולם עם הצבעים האלו על פניי ועם האור הקורן ממני בשעת השקיעה....
לפעמים החיים מנחיתים עלינו הפתעות מכל מיני סוגים, לפעמים זו אהבה לא צפויה ולפעמים זה מגיע בצורה של שני ילדים, כלב וארבעה גורי חתולים....
