בעולם שבו הקפיטליזם מונחה על ידי משפט כמו Time is money, המכה האחת עשרה מראה לו מאיפה משתין הדגיזם....
"אצטט לך מה שאת בעצמך כתבת: "גאוות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד", במילים אלו בעצם שלמה מלמד אותנו שהגאווה סופה להשפיל את האדם, ולעומתו סגולתה של ענווה להביא כבוד לאדם."...
לפעמים היא סוגרת את העולם לכמה רגעים, מתכרבלת בתוך הזיכרון ויודעת שלהתגעגע זה אחת החירויות הכי גדולות שלה....
אז נשאלת השאלה: איך... איך הייצור הזה, החלקלק, הדוחה, בעל הקול הבלתי נעים הפך לאורך דפי ההיסטוריה לא רק למה שמסמל פיריון, אלא גם רומנטיקה לא עלינו....
הם פשוט ישבו והחזיקו ידיים, רגליהם שלובות. מבטיהם מרוכזים אחד בשנייה, ואנחנו כתפאורה לחשמל שזרם ביניהם....
הדמעה הקטנה נופלת לה בצניחה חופשית ואיטית אל הקרקע, מתנפצת לה לאלפי רסיסי יהלומי דמעות קטנים....
שקט השתרר, הגלים רחשו לקראתה: בואי, הצטרפי אלינו, לימדי ללטף ולהיות מלוטפת, לעיתים לשצוף ולקצוף לעיני כל, בואי, בואי.
יד אחזה בזרועה, מושכת אותה בעדינות אך בנחרצות אחורה....
לקח לו שבריר שניה להיזכר בספר האהבה הגדול ביותר.
אספר לך, ענו לה עיניו השחורות
אספר לך על ילד אשר שוכב במיטה ומניח את ידיו על דפים
וקורא על יתומה כתומת שיער...
