מאחורי המסננים ההזויים אף אחד כבר לא דומה לעצמו יותר, חלומות קרים....
היא הקשיבה בשלווה האופיינית לה. בסופו של דבר התקרבה אלי וחיבקה אותי בעדינות, לוחשת באוזני "אל תדאג, הכל יהיה בסדר"....
התעוררתי לקולות של צעדים. חשבתי ששמעתי גם ריחרוח של חיה. שכבתי בלי לזוז. הקשבתי שוב. הוצאתי את הראש בזהירות ממחסה הניילון, ראיתי את השמים מלאי הכוכבים והבנתי....
תמיד הייתי מגיע פחות או יותר באותה השעה, ממלמל בוקר טוב לאותם האנשים, מתיישב מול השולחן שלי ועובד עד שעת הצהריים....
כשאני קמה בעצלתיים ויוצאת עם רצון לכתוב את כל הדברים הללו שעולים בי מיד לאחר הצפייה בו, אני יודעת שהוא גם ארז בתוכו ממתקים מחשבתיים ורגשיים עבורי....
פתחתי את העטיפה בתוך החנות, שלא יהיה ספק שזה בשבילי ולא בשביל איזה נודניק מנוזל שמחכה לי צורח בחוץ....
ביום שהאהבה לקחה אותי – התעוורתי. כן, נשמע מוזר, אבל ככה היה....
ביום שפגשתי באהבה היה ברור שהיא לא חד פעמי, עו"ש או מבצע הגדלה בשקל תשעים....
