happy new year
חיזרי לקונכייה שלך, מה רע בלהישאר מי שאת?
למה להעלות דופק שיכול לפוצץ בך את וריד חמצן האהבה שבך?...
אני לא אדם של חושך, אני אישה של אור.
אני יוצרת לעצמי משמעות, גם אם היא עצם היותי על פני האדמה הזו.
גם אם היא הקשבה וחיבוק פעם ביום למישהו אחר....
זה אומר שאני אסירת תודה, בכל מובן שהוא. אני אסירה בתודה שלי אליו...
במשך שנים אני חיה בשיח קשוח בין הנשמה שלי לראש וזו מלחמה אבודה שמזמן הייתי צריכה לותר עליה...
הדרך הזו בה הוא אוחז בידי, כאילו שהיא עשויה מזכוכית סברובסקי עדינה. מעולם לא החזיקו ככה בידי, חשבתי לעצמי....
מאז שהייתי ילדה קטנה, האמנתי שהקרניים שמבצבצות בין העננים הן בעצם אצבעותיו של אלוהים שנשלחות אלינו לאדמה כדי ללטף את כל פאר יצירתו, כולל אותנו בני האדם....
אני רוצה להיות. נוכחת, מרגישה, אוהבת, נותנת, מקבלת.
אני רוצה להרגיש את החיים, לחיות אותם. ליהנות מעצם היותי כאן ללא רגשות אשם על כלום.
להביט על עצמי במראה ולחייך בדיוק אל מה שיש....
היא לקחה הבהוב של זיכרון, קצה של חיוך, הד קלוש של אנחה, טעם של דמעות. כל אלה היו שמורים היטב בזכרונה....
היא הביטה בו שר את כל המילים ולא האמינה שהוא יודע אותן. הוא חיבק אותה כששרו יחד את "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת"...
לא בובה היא אלא קולב.
עיניה נראות אך אינן רואות.
אוזניה אינן שומעות דבר.
פיה פתוח אך קול לא נשמע ממנו.
גופה מושלם אך לא חש דבר....
