כשלא התקשר עד הערב, החליטה היא ליזום ולהתקשר.
היא לא רצתה להסיק מסקנות נמהרות, לא אחרי שכל החושים שלה כיוונו אותה לאותו המקום....
אני שמלחמה היא לא דרכי, הבנתי שלעיתים צריך פשוט להשמיע את הקול שלי רגע לפני הקרב....
ליבה החסיר פעימה. לא ייתכן שככה זה יגמר! היא אפילו לא יודעת עליו כלום מלבד שמו. בספק אם הוא יודע את שמה למרות התג אותו ענדה על חזה....
קפצתי מהמיטה 20 דקות לפני השעון, מרגיש את הבטן שלי מתהפכת.
מתרגש כמו ילד קטן, מדלג בדרך למקלחת......
לא ויתרתי ולא התכוונתי לוותר אבל הפסקתי לדבר על פגישה בינינו. פעם בכמה ימים הייתי זורק משפט או רמז בכיוון אבל לא יותר....
השתיקה שלך מכסה את עיני בדוֹק של דמעות חוששות. פעימות הלב שלי מחרישות את אוזני....
היא מילמלה, גנחה, רעדה בזמן שסובבתי אותו לאט ואז הושיטה ידה על ידי ויחד עינגנו אותה....
הראש ריק, אין מחשבות, לא מי היא, לא מי אני, לא מה אנחנו עושות שם.
אני בשבילה וזה מה שהיא רוצה....
הוא מחייך אליי בחום בעודו בוחן את פניי. עיניו חוזרות להיות מיוסרות בדיוק כמו ברגע שהם חטפו אותי....
