פרק ראשון – תיכון / הצד שלה
יש ימים שבהם השקט שבי עומד להתפוצץ ברעש גדול. לא יכולה כבר לשמור בשקט את המחשבות הכי כמוסות שלי ואת האהבה הגדולה שלי אליך.
אתה לא מכיר אותי ממש טוב. אולי בכלל לא ראית אותי . גיטריסט נערץ שהבנות רק רוצות להיות אבק כוכביך.
אתה עומד מאחורי בחזרות למסיבת הסיום. אני מרגישה את עינייך נעוצות בגב שלי. הצמות שלי מתנפנפות עם כל צעד בריקוד, מתאפקת לא להסתובב אליך ולהסתכל בעינייך היפות והגדולות.
עוד חודשיים מתגייסת. התקבלתי לחיל חינוך לקורס שרציתי. ואתה? בטח תרוץ על ג’בלאות בצנחנים שלך ואני אוכל רק לכעוס על עצמי שלא העזתי לשבור את חומת השקט שלי, על שלא העזתי לפנות אליך, לתת רמז, לפתוח פתח קטן לך.
אני מתלבטת עם עצמי, האם לשלוח לך מכתב? פתק?
החזרה מסתיימת אתה יוצא עם החברים שלך מהלהקה אל החושך ומסביבכם להקת בנות מהשיכבה. קיוויתי שתישאר עוד קצת, אבל אתה הלכת, היה נדמה לי שראיתי מבט שלך מופנה אלי, הלב שלי ניתר לרגע ואז צנח. כנראה דמיינתי.
בלילה, בבית, שומעת בשקט את “אייר סופליי” הלהקה האהובה עליי. הדמעות שלי מרטיבות את הכרית . אני כל כך קלישאתית…
בבלוג של מידד פריינטא הפרק הראשון של “אהבה מקבילה – הצד שלו”
