עם פוטנציה / עידו אייזן

עם פוטנציה / עידו אייזן

מה קורה כשהקו המסתמן כבר בתחילתו של ספר דוחה אותי? אז אמרתי לעצמי: תני לזה צ'אנס, אחרי הכל התחלת לקרוא אותו מתישהו אחר 3 לפנות בוקר. משהו בעמודים הראשונים הטריד אותי, ותחושה זו לא זנחה אותי עד השורה האחרונה בספר. מדוע? תכף אפרט.

סיפור זה מסופר בגוף ראשון יחיד. המספר הוא גבר צעיר בתחילת שנות השלושים לחייו, העובד בחברה בתל אביב. הוא חי בתל אביב מזה עשור, כשבמקור הוא מרעננה. חייו די בנאליים והמתנהלים בעצלתיים.

הבעיה איתו שהוא מתאר את עצמו כגבר רגיש המחפש אהבה. מצד אחד הוא מכור לפורנוגרפיה, עישון גראס ואלכוהול וחורש אפליקציות היכרויות, ומצד שני מאמין שכן יצליח למצוא אהבה אמיתית כמו פעם, כמו בסרטים. כנראה זו שאיפה שאינה די מעוגנת במציאות במדינת תל אביב שבה הכל סב סביב זימה, מין מזדמן, אפס מחויבות, פורענות ומתירנות מינית וקפיצות מהאחד לשני.

פתיחות זה דבר טוב. ליברליזם זה חשוב. זכות הפרט להחליט עבור עצמו וגופו זה אל"ף בי"ת. הבעיה היא עם הסצנה המינית הגרפית ומוגזמת השטוחה בפני הקורא בספר הזה.

הבחור באמת משתף את הקורא בשיא הכנות במשברי הדייטינג אותם הוא עובר. הוא מחפש דבר אחד כשכל סביבתו מחפשים משהו אחר. היו מקומות שזה די גובל בהתנשאות, אך תחושה זו מתחלפת בתודעה שמה שהוא בעצם מנסה לעשות הוא למתוח ביקורת, ודי חריפה, על התנהלות העניינים במישור הרגשי-מיני.

המציאות התל אביבית, כפי שמצטיירת בספר, באמת דחתה והגעילה אותי. נחשפתי להתנהגויות והתנהלויות שיכולתי לחיות בכיף מבלי לקרוא עליהן. אך כפי שאמרתי, המטרה היא לחשוף את המציאות ולבקר אותה. אם פעם לא חיבבתי את תל אביב, אחרי הספר הזה אני מחבבת אותה עוד פחות. האנשים מצטיירים שם כמכונות רדופות תאוות בשרים ברמות שלא בוחלים באמצעים ו/או שיטות. אין לאדם ולרגשותיו ערך. הוא רק גוש בשר האמור לספק את יצרי בעליו ויצרי זה שנבחר להיות שותף לדבר עבירה. בעיניי זה זוועתי ומקומם לראות את הזילות בה אנשים תופסים את עצמם.

להיות בנאדם רגיש ועם גבולות של טעם טוב, ואפילו שקצת מסורת תוחמת את ההתנהגויות זה לא דבר פסול. בסך הכל הבחור בסיפור הוא סטלן מסמים ואלכוהול ועם לב שבור ועם חשק מיני ורצון לתעל את מסעות כיבושיו לכיוון של אהבת אמת. יש פרדוקס מסויים בין מה שהוא עושה ומפנטז לבין מה שהוא מצהיר. אם ישנה נקודת אור בעניין, אז היא במקום שבו הוא הצהיר שנגעל מעצמו והחליט לשנות דברים. אומנם השינויים לא הכי בולטים, אבל עבורו הם קפיצת מדרגה רצינית.

ספר זה, מתחילתו ועד סופו, הותיר אותי ברגשות מעורבים. מצד אחד אתה באמת משתדל להיות פתוח ולהימנע מלהיות שיפוטי, מצד שני, הבחור דוחף אותך לפינה שבה הוא מחייב אותך להתרעם על המצב אותו הוא מתאר. הוא אומר במפורש שאיש איש ובחירותיו, ועל זה אין ויכוח, אבל מותיר אותך עם מחשבה לגבי מהו קו אדום? האם יש קו כזה? האם יש צורך בכלל בקו כזה? איפה מותחים את הגבול? כמה רחוק אדם מסוגל ללכת בעקבות יצריו ורצונותיו הגשמיים.

מה שאהבתי זה את הכנות עד כאב שבה הדברים מובאים ואת השנינות והציניות שתיבלו את הטקסט. צריך להיות בנאדם אמיץ מאוד בכדי לכתוב טקסט כזה שיחולל סערה בנפש הקוראים, ועל זה אני מצדיעה לעידו. הקריאה לשיקולכם.

240 עמודים

הוצאת חלונות

לרכישה במחיר מוזל:

http://www.gvanim-books.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=6127298&seaWordPage=%D7%A2%D7%9D+%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94

 

הסקירות של איה

בבלוג זה אעלה את סקירותיי לספרים אותם קוראת, ואולי עם הזמן, אפילו אעלה דברים שאני כותבת.

Welcome to Aya's Book Reviews!

This is where I'll be sharing my book reviews with you guys and hopefully, one day I'll be uploading pieces I've written as well.