התעוררתי בבוקר בתחושה מוזרה. מצד אחד זה היה לילה מטורף, מלא אלכוהול, מציצה פראית וגבר לא ברור מצד שני משהו שם משך אותי. יש בו משהו ואני אמצא דרך לגלות מה.
הגעתי לעבודה כרגיל מתחילה את היום. עידן הגיע באיחור. כשעבר דרכי הבטנו אחד בשניה. לרגע הרגשתי מטופשת על מה שעשיתי איתו אתמול אבל לעזאזל, צריך לשחרר לפעמים וגם הוא לא היה צדיק.
“מכינה קפה?” שאל בלי להוריד את מבטו.
“בטח אדוני” עניתי בנימה צינית ומלגלגת מעט. ” את לומדת מהר” סינן לעברי. “בינגו” חייכתי לעצמי, אנחנו באותו משחק.
הבאתי לו את הקפה והמשכתי בעינייני אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על עליו על הקול שלו, המבט שלו וטוב, גם על הזין שלו.
בסוף היום תומר, בחור מקסים וביישן גם הוא חדש בעבודה בא להציע לי טרמפ הביתה.
לפני שהספקתי לענות עידן הופיע.
“זה בסדר תומר, אני לוקח אותה” אמר בקול יציב שלא השאיר לתומר מקום לוויכוח. הוא חייך, הביט בשנינו והלך.
“קצת הגזמת לא?” אמרתי לעידן ולקחתי את חפציי מנסה להתעלם ממה שנוכחותו עושה לגופי.
“לא נראה לי שזה הפריע לך” ענה בשחצנות שלו שאיכשהו נדמה כיסתה על משהו אחר.
“בואי” הוא אחז בידי בחוזקה והתחיל ללכת בין מסדרונות המשרד.
“לאן זה?” שאלתי ובדקתי שאף אחד מסביב לא רואה. העובדים היו עסוקים בלקפל עצמם וללכת הביתה.
הגענו לחדר של רותם המנהלת. היא יצאה כבר מזמן את זה ידעתי. עידן משך בידי ונכנסנו פנימה. הוא נעל את הדלת ומיד נצמד אליי, מצמיד אותי לקיר ושפתיו החלו ללקק את צווארי.
הופתעתי. “אולי טעיתי” חשבתי לעצמי מתמכרת לתחושה החמימה של שפתיו ולבליטה שנצמדה אליי.
” את צריכה להיזהר מעודף אלכוהול” לחש לאוזניי וירד ללקק את פתח החולצה שלי.
חמימות נטפה ממני. הקול הזה שלו, שיודע לכוון בדיוק לאן שצריך הטריף אותי.
“גם מגברים שאומרים שיעשו מה שהם רוצים” החזרתי לו והתחלתי ללטף את שערו.
“גם מהם” הוא ענה והחל לפתוח את חולצתי. הכנסתי את ידיי מתחת לחולצה שלו מתה להרגיש את הגוף החם הזה.
שניות והוא אחז בשתי ידיי והרים אותן מעל לראשי.
“מה שאני רוצה זה…” אמר ובידו הפנויה שלף שד מהחזיה והביט בו.
פאק! המבט הזה הטריף לי את המוח. הוא העביר אצבע על הפטמה שהתקשתה וסגר את שפתיו על שפתיי. הלשון שלו חדרה לפי ונסחפתי לנשיקה הזו שחיכיתי לה עוד מאתמול. חזקה, בוערת, לא מוותרת הנשיקה הזו ומבחינתי יכלה להימשך עוד ועוד.
עידן ניתק עצמו משפתיי והמשיך את פעולת הלשון שלו על הפטמה שלי.
“אתה חתיכת ממזר לא צפוי” אמרתי בין אנחה לאנחה וניסיתי לשחרר את ידיי.
עידן הידק את אחיזתו על ידיי והכאיב מעט לפטמתי. הכאב שלח זרמים לכוס הנוטף ונזכרתי בזין שלו, בא לי אותו עכשיו.
“לא לזוז” עידן עזב את פטמתי והביט בעיניי במבט קשה.
“מה שאני רוצה! תזכרי את הכלל הזה” המבט שלו קדח בי וידו ירדה למטה פותחת במיומנות את כפתור ורוכסן המכנסיים ומפשילה אותם בקלות ממני עד שנעצרו על ברכיי.
“מי היה מאמין שהבחור השקט הזה במשרד הוא כזה ממזר חרמן ומחרמן” חשבתי בדיוק ברגע שהאצבע שלו עברה על חריץ הכוס שלי.
שניה לפני שגנחתי בקול הוא הספיק לשים ידו על פי.
“ששש… עוד יש אנשים פה” לחש לי וקצה חיוך היה על שפתיו.
הוא החזיר את אצבעו את הכוס הנוטף, את הפטמה אל פיו והתחיל להטריף אותי.
הוא נגע בי כאילו הכיר אותי שנים. הוא לחץ על הדגדגן שלי בתיאום מושלם עם לחיצות על הפטמות. ידיי האחוזות בידיו בחוזקה מנעו ממני כל תנועה. נכנעתי לגמרי למה שעשה בי.
נזכרתי בטעם הזין שלו בדיוק כשהתחלתי לרעוד עם לחיצה אחת מדוייקת שלו על הדגדגן והגמירה שלי הציפה את כולי עד שחשבתי שלא תיפסק. לא רציתי שהטוב הזה יפסיק.
עידן נישק אותי ברכות בזמן שסידרתי את נשימתי ואת בגדיי.
“היום בשמונה אצלי. אאסוף אותך” הוא אמר בקולו הלא מתפשר בדיוק כשהסלולרי שלו צלצל.
שנינו הבטנו על המסך.
“רותם אהובתי” היה כתוב שם.
“חתיכת בן זונה” חשבתי לעצמי, בלעתי את הגוש בגרון ואספתי את חפציי.
“אתה יודע” אמרתי לו בקול קר ” אתה לא רע בשביל סטוץ אבל כבר היו לי טובים יותר”
הוא הביט בי במבט מופתע שהיה בו עוד משהו שלא הבנתי וגם לא עניין אותי.
יצאתי מהמשרד וברגע שיצאתי מדלת הבניין נתקלתי בתומר…
קרדיט לתמונה אתר PEXELS
