להוציא ספר לאור

פעם בכמה זמן מישהו מתייג אותי באיזו שאלה של סופר או סופרת בתחילת דרכם. בערך פעם בשבוע מגיע מישהו ממש לפה לשבת איתי ולשאול אותי את כל השאלות הקשות  – להוציא עצמאית או דרך הוצאה לאור? לממן את הספר או לעשות גיוס המון? איך מגיעים לחנויות? האם זה כדאי?

בכל פעם אני משתדלת להימנע מלענות, כי אני סתם מדכאת, וקשה.

בכל פעם בסוף אני עונה, ותמיד זה ארוך מדי.

אז החלטתי לרכז את כל התשובות בפוסט אחד. תייגו אתם פה את האנשים שיש להם שאלות. הפוסט הזה גם יישאר בבלוג ככה שתמיד תוכלו לשלוח קישור למי שצריך.

*הערה סופר חשובה: לפני כל משפט שימו בבקשה את המילה “לדעתי” או “לטעמי”. האמור להלן הוא דעתי האישית בלבד. אין חובה להסכים איתה.

אני מזהירה – התוכן לא קל!

ובכן…

מה אני צריך לעשות אם אני רוצה להוציא ספר?

התשובה שלי, במילה אחת, היא – אל!

לאחרונה עושה רושם שכולם רוצים להגשים את עצמם דרך הוצאת ספרים, בלי שום קשר לכישרון הכתיבה שיש או שאין להם. כולם משוכנעים שסיפור חייהם הוא בסיס מעולה לרומן, או אף לאפוס רחב יריעה שבעתיד יבססו עליו סרט.

תנו לי לספר לכם – את כולנו זיינו וזרקו. רק נדמה לכם שאתם מיוחדים.

גם הפנטזיות שלכם הן לא איזה שוס, כן? אבל במקרה של פנטזיות, אם הן כתובות היטב, יהיה לזה קהל שחולק את אותה פנטזיה, וזה לא רע.

סיפור הוא רעיון בצורתו הגולמית, אידיאה טהורה שקורמת עור וגידים בצורת דמויות ועלילה. הוא יישאב גם מהחיים שלכם, גם מחיים של אחרים וגם מחיים של אף אחד. הוא יספר את עצמו.

בשביל לכתוב אתם לא צריכים שום דבר חוץ מאשר לרצות לכתוב, ויש גם פלטפורמות לפרסם את זה. יש פייסבוק, יש בלוגים, אתרים…

בכדי להיות סופר, ולא אדם שיודע להקליד, צריך שלושה דברים: שליטה מוחלטת בעברית, סיפור טוב ויכולת מצויינת לספר אותו.

אם אתם עונים על שלושת הקריטריונים האלה, אתם יכולים לעבור לשלב הבא.

בשביל להוציא ספר, צריך קודם כל לכתוב אותו.

אל תבואו אליי או להוצאת ספרים עם איזה רעיון חצי אפוי ופרולוג. תעשו את העבודה. תכתבו את הספר, תניחו אותו בצד לשלושה חודשים, תקראו אותו, תשנו, תבקשו דעה חיצונית, תשנו שוב. תעבדו.

*טיפ: לכתוב בהווה זה קשה, כמעט בלתי אפשרי. כמעט כל הכותבים נופלים עם זה, ואין דבר שזורק אותך יותר מתוך העלילה מאשר חריקה בזמנים. תכתבו בעבר, ורצוי מספר כל יודע ולא גוף ראשון.

כתבתי ספר. כולם אומרים שהוא טוב. מה עכשיו?

עכשיו, או אפילו קודם, כדאי לבנות קהל.

קוראים היום רוצים יותר מספר טוב, הם רוצים פרסונה, סופר שאפשר להתחבר אליו.

גם אם תיקח אתכם הוצאה לאור (מיד נדבר על זה), אתם תצטרכו קהל.

תתחילו לפרסם בפייסבוק. תפתחו את הפרופיל שלכם לכולם. תכתבו ותשקיעו עבודה בבלוג (אם אתם רוצים להתחיל בבלוג, דברו איתי, תבנו רשימת תפוצה במייל. שאנשים ידעו שאתם כותבים, ושאתם כותבים היטב. אם יהיו לכם מספיק כאלה, תוכלו למכור אלפי ספרים בלי להיות מאיר שלו.

מה זה מספיק? אלפי אנשים בפייסבוק. רצוי שתהיו במקסימום (5000 איש) ועוד עוקבים.

אם אתם טובים בפלטפורמות אחרות – טוויטר, אינסטגרם, לינקדאין, כל דבר אחר – הן אמנם פחות מתאימות לכתיבה, אבל תקשרו אותן, תעשו בהן טיזרים, תעיפו את הבלוג שלכם או את פרופיל הפייסבוק שלכם או הדף.

כן, זו עבודה קשה ויומיומית. תלמדו את שעות השיא, איך ממקסמים חשיפה.

אין לי כוח לזה. למה שלא אמצא הוצאה לאור שתיקח את הספר ותעשה את זה בשבילי?

בוקר אור! זוהי קריאת ההשכמה שלכם!

אין דבר כזה. הימים האלה היו ואינם עוד. פעם במיליון שנה הוצאה לאור נדלקת על ספר ביכורים ומחליטה להוציא אותו. אני מדברת על חמש הגדולות. אין מה לכעוס עליהם, שהם מעדיפים תרגומים של רבי מכר בחו”ל ושמות ידועים, גם אם הכתיבה זיפת. גם הם מנסים לשרוד.

ייקח להם חצי שנה להחזיר לכם תשובה, והיא כנראה תהיה שלילית. בא לכם לקחת את הסיכון ולחכות? בהצלחה! אם ייקחו אתכם, באמת אין לכם מה לדאוג יותר. אין בזה הרבה כסף מבחינת רווח שלכם, אבל אף אחד מאיתנו לא פה בשביל כסף. ההפצה, היח”צ, העריכה, הכריכה, הכל עליהם. זה חלום מתוק.

שימו לב שאני מדברת על הוצאה לאור ולא על שירותי הפקה.

איך תדעו? אם ביקשו מכם כסף, זו לא הוצאה לאור אלא שירותי הפקה, ולא משנה איך הם קוראים לעצמם.

ה”הוצאות לאור” הקטנות, שצצו כפטריות לאחר הגשם בשנים האחרונות, הם למעשה מתווכים. גם זה שירות ראוי. הם יציעו לכם עורך, גרפיקאי, עיצוב כריכה, דפוס, וילוו את התהליך. מאחורי רוב הגופים הללו עומדים סופרים שחוו את הדבר הזה בעצמם, ולכן הם ישתדלו שיהיה לכם כמה שיותר נעים, אבל הם שם בשביל להרוויח. בכל זאת, למי שאין קשרים, כדאי להיעזר. שווה את הכסף.

למי יש קשרים? למי שמסתובב בשטח מספיק זמן ועשה עבודה. לי, למשל, ולכן גם לכל מי שכותב אצלי ב”אמור”.

אוקיי, אז אוציא את הספר לבד. לעשות מימון המון?

כמה חברים יש לכם בפייסבוק?

כמה ארוכה רשימת הדיוור שלכם במייל?

כמה אנשים לדעתכם יהיו מוכנים לשים כסף על ספר שלכם, ולא רק להגיד לכם שאתם מוש?

הדסטארט זה עניין של מספרים. אל תעלו לפני שאתם יודעים מראש שיש לכם לפחות 400 תומכים. קחו בחשבון שעל כל שניים שאתם חושבים שבטוח, אחד יפתיע אתכם לרעה.

כמה מגייסים? זה תלוי מאד בספר, אבל בסביבות 30,000 ש”ח.

הדסטארט זו עבודה מטורפת, תחזוקה 24/7, זה לאפסן את ה”לא נעים לי” בבוידעם ולשים עליו שומרים, שלא יברח משם. זה לסיים כל יום על ארבע, ולא בטוב, ולהתחיל כל בוקר מחדש. זה לפתח עור של פיל, כי אנשים יעליבו אתכם, אבל גם לצפות להפתעות מדהימות לטובה.

תבדקו אם אתם בנויים לזה, תפעולית ונפשית.

עשיתי שלושה גיוסים מוצלחים. לא שמתי שקל מהבית (רוב הפרוייקטים בסוף שמים, ומה שאתם רואים אלו רק חגיגות ניצחון) ואף אחד מבחוץ לא ראה כמה זה היה קשה. זה נראה קל רק מבחוץ.

אם אתם בנויים לזה, הדסטארט חמודים, יעילים, עוזרים ותומכים. לא עבדתי עם אף אחד אחר אז אני לא יודעת אם גם הם.

אוקיי, יש כסף. עכשיו מה?

עכשיו למצוא עורך, עורך לשוני, מגיהים, גרפיקאי, עימוד ודפוס.

עורך זה עניין של טעם. עורך לשוני זה עניין של ידע.

בזמנו הצעתי שכל אחד שחושב שהספר שלו מוכן לדפוס אחרי עריכה לשונית יעביר לי חמישה עמודים, בתנאי שאם אני מוצאת חמש שגיאות הוא מחליף עורך לשוני ועושה את זה מההתחלה. אני עושה את זה לגמרי בחינם.

אחלה! הספר מודפס. איך הוא  מגיע לחנויות?

הוא לא.

אתם יכולים לפנות למפיצים ולנסות לעניין אותם. הם פחות ופחות נוטים לעבוד עם סופרים עצמאיים. גם הם רוצים להרוויח.

אם המפיץ הסכים (ובמקרה שלי הוא הסכים), אז דעו ששלושת רבעי מהתקבולים על הספרים הלכו לרשתות. חוץ מזה, הם יעשו כל שביכולתם לדחוף את הספר שלכם למדף הכי גבוה מאחור. אם יש לכם ים מזל ויח”צ, אז הוא יהיה שבוע בערימה מקדימה. עדיין, לא ימליצו עליו, וישתדלו להמליץ על ספרים של “הוצאת הבית”. אחרי כמה זמן תקבלו בחזרה ספרים שרבים מהם ניזוקו בחנויות ושאתם כבר לא יכולים למכור אותם. אתם יכולים לעבור בחנויות אחת אחת, להציג את עצמכם, לספר על הספר… יש גם גופים שיעזרו לכם לעשות את זה, בתשלום. מנהלי החנות מצפים לעיתים לספר בחינם. כן. זאת עבודה. וגם לא מעט הוצאה כספית.

אז איך בכל זאת אני מוכר?

החנויות ברשת הן אופציה טובה. הן הוגנות באחוזים ומתפקדות יפה. אבל עדיין, זה מדף. מי שמוכר אלו אתם. חזרה לכמה חברים יש לכם בפייסבוק. תעבדו בקבוצות הייעודיות, תעשו הגרלות, תעשו רעש…

כן. זאת עבודה.

יש חדשות טובות?

קצת. זה נהיה יותר קל אחרי הספר הראשון.

זהו.

אז בשביל מה אני צריך את זה???

זהו, שלשאלה הזאת אין לי תשובה. אני חושבת שאנחנו, הסופרים, סוג של מכורים. אנחנו מטורפים, ללא ספק. אם אתם רואים את עצמכם שם, וכל התיאור הזוועתי הזה לא הצליח להרתיע אתכם, אתם במקום הנכון.

אבל אם לא, תמצאו לעצמכם תחביב יותר זול ופחות קורע לב, נניח מקרמה.

ואם אתם רוצים לקנות את הספרים שלי, נניח, אז לחצו על הלינק הזה לספריאפ.

ושתהיה לכולכם שבת חמימה עם ספרים טובים.

תאהבו הרבה!