משהו בידיים שלך העבירו בי רטט מהסוג שטרם חוויתי כמותו ואני יודעת שגם אתה חשת בזה.
כל כך מהר לקחת את היד שלי בפגישה הראשונה ומאז לא ממש שחררת אותה ובדיוק ככה אני אוהבת את זה.
אותן ידיים אחזו בי ברחוב ליד כולם, שיראו עד כמה שאתה רוצה שאהיה שלך, אלא שהייתי שלך מהאות הראשונה שלך אליי ומבלי שידענו זאת שנינו.
אתה לא הרפית ממני בדיוק כמו שתמיד הבטחת והרגע שבו הידיים שלך נפרדו מגופי בסוף הפגישה הראשונה הרגיש כאילו הן נגררות ממני, בכוח שחזק משנינו, אפילו יותר מהתשוקה שבערה בנו מהיום הראשון שהכרנו.
בפגישה השניה הדבר הראשון שהבחנתי בו היו הידיים שלך שנשלחו אליי כדי לאחוז בגבי ולהצמיד אותי אליך כאילו כבר חששת מהרגע שבו נצטרך להיפרד בעוד כשעתיים.
הידיים שלך גיששו את גבי, כתפיי וליטפו את דרכן לעבר עורפי, שם תפסת אותי והעמקת כך את הנשיקה שלנו. לא שחררת אותי עד שנגמר לשנינו האוויר. צחקנו כמה שנינו אוהבים להתנשק ולהתחבק ורק אז הבנו כמה זה היה חסר לנו עד היום ולרגע אחד השתתקנו כי הבנו שיש בזה גם משהו קצת עצוב.
הובלת אותי לספה השחורה והשכבת אותי בעדינות עליה, כאילו שאשבר אם תפיל אותי בתשוקה שבאמת רצית וראיתי בעיניך. ידעתי שזה יגיע בהמשך כשנשתחרר קצת מהמבוכה של הדקות הראשונות שלנו יחד.
הסתפרת וחששתי שלא יהיה לי במה לאחוז כדי להצמיד את פניך אליי לעוד נשיקה כזו מלאה בעונג, אבל אתה נשכבת ונצמדת כל כך חזק אליי שאפילו אויר לא יכול היה לעבור בינינו.
הסרת ממני את החולצה בעדינות והבטת בשדיי החופשיים מחזייה, בדיוק כפי שביקשת שאגיע אליך. כבר ידעת מה מחכה לך מתחת לחצאית, ראיתי את זה בעיניים שלך. ביקשת שארים את הישבן כדי שתוכל להחליק ממני את החצאית וכך עשיתי עד שסיימת את מלאכת הפשטת הבגדים ממני. עד לאותו רגע הרגשתי ערומה גם כך מולך, לאחר שקילפת ממני את שכבות השקרים של חיי מעורי, בשרי ולבי.
זהו, עכשיו אין לאן לברוח, אני ערומה לגמרי והזקפה שלך כל כך נוקשה שאין סיכוי שזה לא ייגמר בגניחות.
תורי להסיר ממך את המחסומים האחרונים בינינו ואני ניגשת אליך בפחות עדינות ממה שאתה נגעת בי. הידיים שלי עובדות מהר והטי שרט הוא הראשון לעוף. אני מנחיתה נשיקות קטנות על הצוואר שלך ואני מרגישה אותך מתענג עליהן, מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה זכית לכאלה ועוד התענגת מהו.
כל נשיקה אסורה יותר מקודמתה, אבל אני לא עצרתי באדום או אין כניסה והנמכתי את עצמי עד לגובה המפשעה שלך, מרימה מבט ממזרי כדי שנהיה מסונכרנים לגבי מה שיקרה כאן בעוד רגע.
האבזם נפתח, כך גם הכפתור והרוכסן ואז החלקתי את מכנס הג’ינס ממך עד לגובה הקרסוליים שלך.
הטלפון שלך צילצל ולרגע אתה נדרכת, אבל אני יותר. היה לי יותר מה להפסיד ממך אם אתה תחזור למציאות ותתחרט. הלב שלי היה בסכנה כאן ואתה ראית את זה בעיניים שלי והנחת לו לצלצל ולהישאר מוסיקת הרקע של החטא שלנו.
התחתונים שביקשתי שתגיע איתם עדיין היו עליך, אבל לא לעוד הרבה זמן ולאחר שנפטרתי גם מהם, הכנות הכי טעימה עמדה מולי זקופה ומחכה לחום שיש לפי להציע לך.
שלחתי לשון מוכנה כדי לטעום, ללקק, לטעום ולענג את הזין שלך בזמן שהידיים שלך הונחו בעדינות על ראשי. רציתי שתתפוס את השיער שלי חזק ותדרוש את מה ששנינו זקוקים לו, עכשיו שהצלצול התייאש ממך כמו שאני התייאשתי מהמילה אהבה.
התנפלתי על הזקפה היפה הזו ואכלסתי אותה בפי במשך כמה שניות בחוזקה ואז התחלתי לפמפם אותה בתוך פי לקול גניחות העונג ששחררת מגרונך לחלל החדר.
הרגשתי שאתה עומד לגמור ועד כמה שרציתי לטעום אותך, לא נתת לי את ההזדמנות לזה והרמת אותי מהכתפיים שלי לעברך ולחשת לי בקול היפה שלך, “בתוכך” וזה הספיק לי כדי לגשת למיטה עם הסדינים הלבנים והרכים ולהציע את עצמי לך.
נעמדת מעליי ולמרות שהסיטואציה הזו הזכירה לי משהו אחר רע מעברי, הצלחת למחוק לי את כל הזכרונות הרעים שלי והותרת לי רק את הטובים. חייכתי אליך ואתה אמרת לי “אשה יפה שלי, כמה אני אוהב להביט בך”. הושטתי אלייך את שתי זרועותיי וקראתי לך להגיע אליי. הסבלנות שלי הגיעה כבר לקצה גבול הסבלנות שלי והייתי חייבת אותך בתוכי באותו רגע, כמו אריה רעב שחיכה לטרף שלו כל היום וסוף סוף הניח את שיניו על גרונו.
ואז זה היה רק הזקפה שלך מול הכוס שלי ושניהם היו מספיק רטובים כדי שהכל יחליק מהר ויתחבר לעונג ארוך ויפה, בדיוק כפי שאני ידעתי שזה יהיה.
נשכבת עליי, שוב בעדינות של פעם ראשונה והנשיקות שלך פגשו את גופי המשווע אליך קודם ורק אחר כך ידיך הרעבות לשדיי שחפנו אותם לאחר אינספור הבטחות לעשות זאת.
זה מוזר איך הגוף שלי זכר את מגע ידיך על גופי הערום, על אף שזו הפעם הראשונה שלהן עליי. התמסרתי אליך ואל המגע החם שלהן על גופי החם לא פחות, למרות קור המזגן שהוכן לכך מראש.
נאנחת ואני ידעתי שזו אנחה טובה, מהסוג שעוטף אותי במיליון שמיכות ביום קר ומיליון נוצות שמלטפות ומדגדגות אותו. רגליי ליפפו את אגנך והרגשתי את הנוקשות שבין רגליך כנגד הדגדגן הנפוח והמגורה שלי.
“עכשיו” לחשת באוזני והדבר הבא שהרגשתי היה את זקפתך הנפוחה נדחקת לתוכי באבחה אחת מתוקה וגנחתי יחד איתך כי זה היה כל כך מושלם שאפילו שירת המלאכים אם היתה מתנגנת באותו רגע באוזנינו לא היתה משתווה לכך.
“כןןן” גנחתי לעברך והתחלנו לנוע יחד כמו בריקוד טנגו, פעם אתה נדחק חזק אליי ופעם אני דוחפת את עצמי אלייך.
“חזק ועמוק” הגברת את קולך ואיתו התגבר הקצב והעוצמה של הדיפותייך לתוכי.
הדקות עברו וזה הרגיש כמו שניות בלבד לפני ששנינו הרגשנו שהגענו לקצה היכולת שלנו לאחוז בפעם הראשונה הזו.
נכנעהו לגוף שלנו למרות הכל וגמרנו יחד וזה היה נראה שהמלאכים אכן שימשו לנו קולות רקע, כי אלוהים, כמה שזה הרגיש טוב כשגמרת בתוכי ואני אספתי אותך עד הסוף כמו ששנינו רצינו כבר מהפגישה הראשונה.
