הצד שלה
אני עומדת נרגשת ליד דלת הכניסה לדירתי ומציצה מדי פעם בעינית של הדלת כדי לראות אם הגבר שאני מתכתבת איתו בשבועיים האחרונים הוא אכן אותו הגבר ששלח לי תמונות בודדות שלו בהתכתבויות בינינו.
אני מתפללת לאלוהי השכל אי שם שאני לא מכניסה לביתי עוד מטורף שישמעו על המקרה שלי בהמשך בחדשות. כל חיי לימדו אותי לחשוד באנשים והעובדה שאני עומדת להכניס לביתי ומבצרי גבר זר שמעולם אפילו לא שמעתי את קולו בטלפון, הופכת אותי לטיפשה הכי גדולה שאני מכירה או לבחורה הכי זורמת ואמיצה שיש. אני לא ממליצה את זה לאף אחת, אבל אני מודה שאין דבר מרגש מזה.
שתי דקות נוספות חולפות ודפיקה בדלת מקפיצה אותי ממקומי. אני ניגשת לעינית ורואה התאמה מושלמת לתמונות שנשלחו ומיד כל המילים החושניות, ההבטחות לסשן בוקר מטורף וחוויות ראשונות מתכנסות לתוך הגבר היפה והשחום הזה שעמד בפתח הדלת שלי בחולצה מכופתרת ומכנס כהה מחמיא.
כל הסקסיות שיש במילים שלו וקראתי ברשת בתקופה האחרונה יחד עם התמונות מתאימות לשפתיים החושניות שלו ולעיניים שלו שבדיוק כמו שלי, מכשפות, מדברות ומתעלסות איתי עוד לפני שבכלל אצבע אחת שלו נגעה בגופי החם והמזמין.
“היי” אני אומרת בשקט ונועלת את הדלת, חושבת איך אני עומדת להרגיש ממש בקרוב את העור שלי על שלו ובעיקר מצפה לקולר הסגול שרכש עבורי לפני שבוע ובו ביום שקבענו שניפגש לסשן שליטה שהוא חולם לממש ואני כבר חוויתי קצת בעבר.
שלוש שניות עוברות עד שהשפתיים היפות שלו נצמדות לשלי ולשונו נשלחת בסנכרון מושלם לשלי. הוא נוגס בשפתיים שלי באופן הכי חושני שיש, מראה לי כך את הצד החייתי שעוד מחכה לי בגבר היפה הזה. עיניו החומות חודרות לעיניי הבהירות ואני יודעת מה הוא חושב לעצמו “אילו עיניים יפות וחודרות לנשמה יש לה”, הם כולם אומרים לי את זה ואני מרגישה את זה בכל תמונה שאני שולחת להם. העירום שלי בתמונות לפעמים פחות חשוב להם כשזוג העיניים שלי מביטות בהם בערגה ותאווה שהם מזהים מתוך עצמם.
הוא דוחף אותי לכיוון הספה ומרים את השמלה שלי כך שרק תחתוני תחרה ורודים עם פס שחור מכסים את המקום שהוא רוצה כבר להרגיש עם אצבעותיו מהרגע שראה תמונות שנשלחו לו.
אין מקום וזמן למילים ושקית ההפתעות שהוא הביא נכנסת לתמונה מהר מאד. הוא שולף מתוכה את הקולר הסגול וכמה שהקולר הזה יפה ומפנק בפרווה שמלטפת את העור שלי למרות חיבוקו הכמעט חונק לצווארי. ראיתי את הקולר בתמונה שהוא פרסם בסטורי ובפוסט של הפרופיל פייק שלו, אבל להרגיש אותו סוגר עליי את הקולר זו כבר חוויה אחרת וראשונה לשנינו.
הוא צובט את הפטמות שלי, בודק את היכולת שלי לשאת סבל של כאב ואני מרגישה שאני צריכה להוכיח לו שאני עומדת במשימה.
“קחי אותי לחדר שינה שלך” הוא מורה לי ומושך אותי בחגורה שמחוברת לקולר ואני הולכת כשאני מחוברת אליו בחוויה הזו ובקולר הסגול שלי.
“שבי על המיטה על ארבע ותתקרבי אליי” הוא מושך אותי בזמן שהוא עומד בקצה המיטה ופותח את הרוכסן של מכנסיו ואז ושולף מולי את הזין שלו, מכניס לי אותו לפה עמוק כדי שאטעם אותו לראשונה ואמצוץ לו אותו בשקיקה, כמו געגוע לחבר ותיק שמזמן לא נפגשנו.
הוא מרוצה ממני, אני מרגישה את זה עליו, דרך הגניחות ודרך הזקפה שמתנפחת לי בפה במשך כמה דקות ארוכות .
“בואי נצא לסיור בבית, על ארבע” הוא מושך אותי לאורך המסדרון ואני די בטוחה שלא באמת מעניין אותו מה מסתתר מאחורי כל חדר, אז אני יותר ממלמלת לעצמי למי בבית הזה שייך כל חדר. הברכיים שלי כואבות מהרצפה הקשה, אבל אני לא מראה לו בשום שלב כמה זה לא נעים לי.
אנחנו מסיימים את הסיור בדירה והוא מורה לי לקום מהרצפה סוף סוף. אני מתרוממת בשמחה, מרגישה את ההקלה המיידית על הברכיים שלי ומשם הוא מוביל אותי חזרה לספה וממשיך מהנקודה בה הפסיק קודם לכן. התחתונים שלי כבר נעלמו מזמן והאצבעות המגששות שלו חוקרות אותי ומנסות לענג אותי. הוא לא מכיר אותי עדיין ולא יודע שהעונג שלי מגיע ממקומות אחרים לגמרי. ספנק אחד ועוד אחד לישבן שלי מזכירים לי את מעמדי בסשן הזה.
הפטמות שלי זקורות והוא לא חס עליהם עם אצבעותיו או שינייו ושפתייו, תופס אותן ובודק שוב את סיבולת הכאב שלי. אני יודעת שהוא כבר חסר סבלנות להרגיש אותי כמו שצריך, כשהוא גורר אותי חזרה לחדר השינה שלי.
בחדר השינה הוא מושך את גופי אליו בהתאמה לגובה ולכיוון שבו הוא יוכל לגעת בגופי ולנסות להמשיך ולענג אותי, כאילו אני כאן החשובה. אני נזכרת בכללי השליטה ונזכרת בחשיבות שיש להעניק לנשלטת את המקום של העונג שלה כחלק שלא פחות חשוב מהעונג של השולט עצמו. שלוש פעמים הוא מביא אותי להשפריץ, כפי שרק גבר אחד הצליח עד היום ואני לא מתנתקת מהמידע הזה וזה נרשם כנקודה לזכותו.
המזגן בחדר שלי החליט להתקלקל דווקא הלילה והתוצאה היא להביט בגוף היפה, שחום והמוצק שלו רווי בזיעה אנושית שמטפטפת על גופי הבהיר ולתוך הפה שלי שטועם אותו גם כאן. הוא מלביש את הקונדום על איברו הזקור וחודר אליי בכוח ומפמפם את עצמו לתוכי פעם לכוס ואחר כך לתחת שלי, פעם מעליי ופעם מאחוריי בדוגי.
אני מתמסרת לקולר שלי ומה שהוא מייצג היום על המיטה שלי, מאפשרת לאחר לקחת ממני את השליטה על גופי וכן גם על נפשי ולו רק לכמה שעות בודדות וגם אם זה רק בכאילו.
כיסוי העיניים השחור שרכש לאירוע מצטרף לחגיגה. “פעם ראשונה שלי” אני אומרת וכשחבל שחור נכרך סביב פרקי כפות הידיים שלי המונחות על גבי התחתון כמו אסירה, אני מודיעה לו שוב שזו לי הפעם הראשונה. חשוב לי שכשולט הוא יבין שהוא צריך לשים לב אליי. אני מרגישה את פערי הניסיון שלו בשליטה מול הידע שצברתי במהלך השנה האחרונה.
“תורידי קצת את כיסוי העיניים” הוא מורה לי. “תביטי בי במראה מזיין אותך” הוא דורש ואני מגניבה מבט אחד חטוף כדי לראות את האשה שבי – כבולה, מקולרת, מחוברת, מזויינת ונשלטת על ידי גבר כמעט זר לה. האם זה מה שאני זקוקה לו באמת? אני חושבת על כך בשניות ההן שאני מביטה במראה.
מראה כמעט חייתי נגלה לנגד עיניי. האם ככה צריך להיראות מה שאני זקוקה לו בחיים? זר במיטתי שמגשים לעצמו פנטזיה ואני שם כדי לתת לו לשחק בי כאילו הייתי כמו משחק קופסה למבוגרים שכל מטרתו להעביר כמה רגעים מרגשים?
אני מחזירה את כיסוי העיניים על עיניי, מנסה ליהנות מהרגע ולחוות בפעם הראשונה את ההתרגשות שהוא חיפש בה וכבר מצא לפי המבט בעיניים והמגע החזק בגופי.
הוא משתחרר על השדיים שלי אחרי ששוחררתי וכל המתנות שנרכשו עבור האירוע הזה נותרות יתומות על המיטה הרטובה שלי, תוהות אם ייעשה בהן שימוש עתידי איתו או בכלל.
במקלחת אנחנו שוטפים את הזיעה והזרע שנותרו עלינו משעה וחצי של זיונים קינקיים שמילאו צורך של גבר נשוי ומשועמם ושל אשה בודדה שחיפשה שוב משהו טוב במקום רע. אנחנו נפרדים בנשיקה סוערת וללא הבטחות, כל אחד לחייו ולמציאות האפורה שלו, מנסים לנחש אם זה יקרה שוב או שכבשנו עוד יעד וכעת נעבור ליעד ולריגוש הבא.
