המחר שלי

5b90a264f10e4.jpg

אם היו שואלים אותי לפני שנתיים איך היה נראה ה”היום שלי”, הייתי שוקלת לרשום להם חומר מנטרל לפטריית ההזיה שלקחו.

והנה אני נמצאת ב”היום שלי”, מביטה בשקיעה ממקום שונה מאד מהמקום שבו עמדתי והבטתי בו אז ונהנית מכל רגע מר או מתוק בו. לעיתים אני לא יכולה שלא לתהות איך ייראה המחר שלי, עד שאני כמעט שוקלת לקחת מאותה פטריית הזיה ולקבל הצצה למחר הזה.

כל כך הרבה גשרים נחצו, גבולות נפרצו ופנים חדשות צצו, חלקם הקטן נעלמו באותה מהירות שצצו, בעוד רובם יישארו שם ככל הנראה לנצח, לפחות בליבי.

רכשתי כרטיס לרכבת ההרים הכי מהירה, מפותלת ומסעירה שעליתי עליה בכל חיי וכל יום נראה שונה מאתמול וייראה שונה מהיום.

אז מה יהיה המחר שלי? אני חושבת מחדש על השאלה הזו ומחליטה שבמחשבה שניה אני לא רוצה באמת לדעת.

“תפתיעו אותי” אני אומרת ליקום ויורקת את פטריית ההזיה שכמעט ונטלתי, כי מי באמת רוצה לדעת היום בדיוק איך ייראה המחר שלו?

האם מישהו יכול להבטיח לי שאהיה מחר במקום שאני מייחלת לו היום? ואולי בכלל אחליט אחרת בעוד שבוע או שנה, את מה שאני מייחלת לו?

כל מה שנותר זה כל מה שאני מייחלת שיקרה בשנה החדשה ואולי גם לשנים שיבואו אחריה.

בריאות טובה  – כי בלעדיה אין טעם להלהיב את עצמי ולייחל את כל השאר.

הילדות שלי – שהחיוך לא יירד להן מהפנים ויצליחו בכל מה שהן אוהבות.

יציבות – להישאר ולנוח במקום אליו הגעתי ובו אני רוקדת כעת את ריקוד החיים.

הצלחה – להצליח במה שאני עושה ואוהבת היום. להצליח לגעת בעתיד  דרך התלמידים שלי ולהשפיע לטובה על העתיד שלהם.

אהבה – לא לוותר ולזכור שמגיע לי יותר.

שקיעות – לא להפסיק להתלהב כל יום מהשקיעה החדשה שמביאה איתה את סוף היום וההתרגשות לקראת המחר.

המחר שלי נבנה בכל יום בזכות כל מה שקורה בהיום שלי ומבוסס על כל מה שהיה שם באתמול שלי.

אני מזכירה לעצמי בכל יום שרכשתי כרטיס לרכבת ההרים והעזתי לעלות עליה מבחירה.

אני לא יודעת מה מחכה לי אחרי כל סיבוב ופניה. האם תהיה זו ירידה מפחידה או עליה מסעירה, מישור רגוע או דרך עקלקלה. אני לא יודעת מה יהיה, אבל אני מרגישה היום מוכנה ונרגשת לקראת המחר החדש שלי. 

האם מתישהו במחר שלי אני ארד מהרכבת הזו והאם בכלל ארצה אי פעם לרדת ממנה?

 

שנה טובה ומתוקה לעוד הרבה מחרים חדשים.

 

 

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר