לב למכירה – מודעה קטנה עם מילים גדולות ורק קונה אחד מאושר יזכה בו.
היא לא הבינה מה גרם לה לשים מודעה כזו משונה בעיתון כזה רגיל ומי בכלל עוד קורא עיתונים מנייר בימנו, היא חשבה לעצמה וקיוותה שמה שהתחיל כבדיחה פרטית עם עצמה, לא יהפוך אותה להיות הבדיחה.
היא לא העיזה לשים את שמה האמיתי או את מספר הטלפון שלה על המודעה. היא פתחה תיבת דואר מיוחדת וניסתה לנחש מי יהיו הפונים אליה.
בעיני רוחה יהיה זה בחור צעיר ורווק שמחפש ולא מוצא את בחירת לבו או בחורה ששברו את ליבה ומחפשת מזור בלב אחר ואולי יהיה זה אדם שהרגיש שאין לו לב מספיק גדול כדי לחלוק אותו עם אחרים והיה שמח לרכוש לב כמו זה שהוצע למכירה.
היא תהתה באיזה מחיר יציעו לקנות את ליבה, שכן לא הוצמד לו מחיר במודעה.
האם תמכור אותו למרבה במחיר או רק לזה שיציע את הסיבה הכי טובה למה מגיע לו לקנות את ליבה?
אט אט התחילו מדי שעה להתאסף להן הודעות חדשות בתיבת הדואר הייעודית והיא החליטה לחכות עד לחצות היום כדי לפתוח את כולן ולעבור אחת אחת. לא יהיה הוגן זה להעניק את הלב לראשון שכתב את ההודעה ולמנוע כך הזדמנות לאחרון שאולי היה עסוק בעבודתו עד כה.
היא ידעה שלא תמכור אותו לצעיר ביותר, שכן יש לו הזדמנויות נוספות ורבות לזכות בלב במהלך חייו. גם למבוגר ביותר היא לא תמכור, שכן הוא ככל הנראה ניצל לא כראוי את הזמן שלו במציאת לב או בשמירה על הלב שזכה בו כבר במהלך חייו.
אין ספק שהבחירה עמדה להיות מאד קשה והמתח הגיעו לשיאו, קרוב לחצות.
בשעה שבה כל מחוגי שעון הקיר הישן שלה עמדו על הספרה שתיים עשרה, היא ניגשה למחשב הנייד שלה יחד עם כוס התה שלה. ריח הפירות שעלה מן התה השתלב עם המוסיקה הרכה שהתנגנה ברקע ובחרה בו במיוחד למשימה זו.
המחשב נדלק וכל ארבעים ותשע ההודעות שחיכו לה קפצו אחת אחת לנגד עיניה. היא החלה לקרוא אותן בעיון רב. היו כאלו שהצחיקו אותה, כאלו שגרמו לה לדמוע ולהתרגש ואף אחת שגרמה לה ממש לכעוס.
כיצד לב אחד למכירה הצליח לעורר באנשים מחשבות כה הזויות ומצד שני הגיוניות היא חשבה לעצמה ומדי פעם ומבלי לשים לב ליטפה בידה הימנית את האזור המיועד למכירה.
הודעה אחת עניינה אותה במיוחד ועל אף שלא היה ברור לפי השם או הניסוח אם מדובר בגבר או אשה, היא ידעה דבר אחד וזה שהיא חייבת לפחות לענות להודעה גם אם לא תבחר לבסוף למכור לבעל ההודעה הזו את לבה.
וכך היא ענתה להודעה וכך גם ענתה לעצמה:
קראתי את הודעתך ואני חייבת לציין שמה שמשך אותי בעיקר בהודעה שלך היה הסוף שלו ואני מצטטת “אני לא כאן באמת כדי לקנות את הלב שלך והתחושה שלי שאת לא באמת מוכרת אותו. נראה שאת מחפשת מקום להניח אותו בזמן שאת מתאוששת ממנו. מבטיח לך שאצלי הוא ימצא מקום מתאים לכך, כמו פנסיון ללבבות. מובטח לו טיפול שיעזור לו להתגבר על כל מה שעבר עליו, כל הדברים שבגללם הוא עומד כרגע למכירה.”
ההודעה הזו היתה היחידה שקלעה לסיבה האמיתית שבגללה הלב שלי למכירה. אני מוכנה לקבל את הצעתך לאפסן אותו לחודש. מקווה כך להעניק לי קצת שקט מכל הכאב, מישהו שקצת יעסה אותו, יאכיל אותו טוב ויפנק אותו. הוא יחזור מאושש אליי וחזק יותר ואולי אז, אולי סוף סוף הוא יפעם כמו פעם, בשמחה ובהתרגשות שכבר נעלמה.
אני אגלה לך סוד, אני בכלל לא התכוונתי למכור את הלב שלי. התכוונתי למסור אותו לראשון שיסכים לקחת אותו ממני ולשחרר אותי מהסבל שהוא גורם לי לפעמים. לא ממש היה אכפת לי מי זה יהיה, העיקר שישחרר אותי מהעונש הזה שמלווה בכך שיש לי לב שכל הזמן אוהב לאהוב וזה חזק ממני.
הבית לידי עומד למכירה והשלט הזה למכירה משך את עיניי וכך נולד לו הרעיון. לא האמנתי שפרסום בעיתון יומי יעבוד.” היא ענתה ומיד קיבלה תשובה.
“אקח אותו לחודש לטיפול מקיף, אבל היה ואם אחרי חודש אקשר אליו, אני לא מבטיח שאחזיר באותה קלות שבה קיבלתי אותו. האם זה מקובל עלייך?”
ההודעה תפסה אותה בהפתעה ומתוך תחושה שאפילו היא לא הכירה בה היא ענתה למי שהבינה כעת שהוא גבר, “כן”.
מדי יום היא קיבלה דוח יומי על מצב הלב והתבקשה להשיב על שאלות הבהרה שיעזרו לו להבין איך לטפל כראוי בלב. “מה הלב שלך אוהב?”, “מה פוגע בו בדרך כלל?”, “מה עוזר לו להתגבר?” על כל אלה היא השיבה ועוד מעבר לכך. על הדרך היא גילתה אודות ליבו של הגבר הזה.
בכל יום שעבר, היא הרגישה איך ליבה הופך להיות פחות ופחות רק שלה והופך להיות גם קצת שלו. גם את ליבו היא הרגישה שהיא קצת לוקחת ממנו עבורה.
“נגמר החודש” יום אחד בהיר הוא הודיע לה והיא הרגישה כאילו השמיים נפלו עליה ביום הזה. האם זה אומר שהלב שלה חוזר אליה ולהיות שוב רק ברשותה, גם אם קצת יותר שלם ורגוע? האם הוא לא רוצה יותר לקחת חלק מליבה? האם היא מסוגלת לוותר כעת על חלק מליבו?
“אוקיי תודה רבה על עזרתך” היא כתבה לו בעצב ולא העיזה לשאול אותו מעבר לכך שמא תקבל תשובות שהיא אינה מוכנה לשמוע, לא כשהלב שלה רק חזר מהטיפול שלו.
“באהבה, מכל הלב” הוא ענה לה ומסר לה חזרה את לבה. היא הניחה אותו בחזרה במקומו, יודעת שתצטרך בימים שאחרי כן למלא אחר הוראות הטיפול שנתן לה יחד עם המסירה.
“אל תגיד מילים שאתה לא מתכוון אליהם” היא שלחה לו והתחרטה מיד עם שליחת המילים הללו.
“אבל אני כן” הוא מיד ענה לה והיא תהתה אם הלב שלה חזק מספיק בשביל להאמין לו או לא.
היא לא הספיקה להשיב לו על כך ומיד נשלחה אליה הודעה ממנו שענתה על כל חששותיה.
בתמונה שנשלחה היתה מודעת עיתון מעודכנת להיום עם תמונת המודעה שלה ועליה שלט “נמכר”.
