נשיקה איטלקית / אדריאנה טריג'יאני

ומה שמחתי כשקיבלתי את הקופסה האדומה של ידיעות שבתוכה מצאתי ספר מאת אדריאנה טריג'יאני, מחברת "אשת הסדלר" שכה אהבתי. הכריכה הרומנטית המקסימה עשתה חשק, והציפייה הרקיעה שחקים. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה ואני אסביר.

הסיפור מתחיל בשנת 1949 בדרום פילדלפיה. זה סיפורם של מהגרים איטלקים. בין שני האחים, מייק ודומיניק פלציני, התגלע סכסוך וזה הרס את חיי המשפחות שלהם. בבית משפחתו של דומיניק מתגוררים בניו ונשותיהם, ילדיהם וילדים שבדרך. יש להם עסק של חברת מוניות. בנוסף לבני המשפחה, מתגורר איתם במרתף הבית ניקי קסטונה, שהוא האחיין היתום של המשפחה. ניקי עובד איתם בתור נהג מונית ומתעתד להינשא לארוסתו ובכך לצאת מהבית ולהתחיל חיים משלו.

ניקי סוחב את אירוסיו במשך שבע שנים. בלילות הוא עובד בתיאטרון כדי להשלים הכנסה ועל הדרך הוא מגלה מהי תשוקתו בחיים. הבעיה היא שהחתונה הולכת ומתקרבת. הלבטים אוכלים אותו מבפנים.

מודה שקשה לי לכתוב סקירה על הספר הזה מהסיבה העיקרית שהתקציר בגב הספר מגלה כמעט את כל העלילה וזה בעיניי ממש לא משרת את המטרה.

הסיפור מסופר בגוף שלישי. הכתיבה לא הקלה עליי לקרוא. הטקסט היה עמוס לעייפה בפרטים ובתיאורים שבשיא הכנות, התישו אותי. היו שלל סיפורים של שלל דמויות וזה גרע מסיפור המסגרת לטעמי. לקח לי יותר מדי זמן לסיים ספר שלכאורה אני אמורה לאהוב. תוסיפו לזה שהגופן ממש קטן וזה הציק לי כי אני עם משקפי ראיה מגיל שנתיים. העלילה התפתחה לאט מדי ובשלב מסויים איבדתי עניין. אך נאמנה לדרכי, לא נטשתי והמשכתי למרות הקשיים.

ובכל זאת, ישנם דברים טובים להגיד עליו. אהבתי את דמויות המשנה בסיפור, במיוחד את נשות משפחת פלציני, ואת קאלה בורלי מהתיאטרון. ישנם כמה מסרים חשובים כמו חשיבותה של המשפחה, חשיבות היותך נאמן לעצמך ולאמת שלך ולא להוליך אחרים שולל ומעל לכל, למצוא את הדבר שיגרום לך להיות מאושר ולעסוק בו.

לסיכום, אכן מדובר בסאגה על משפחת מהגרים, על החלום האמריקאי, על הגשמה עצמית אך הכתיבה לא העבירה לי את התחושות שהספר היה אמור להעביר. הקריאה לשיקולכם.

מוזמנים להמשיך לעקוב אחר סקירותיי
הסקירות של איה