עיניים עצומות לרווחה

“ערב טוב,” הוא מתקרב אליה כשכל פניו מחייכות.
“שלום,” היא עושה צעד נוסף לקראתו. גופה מתוח.
עיניו בוחנות אותה בקפידה והוא אוחז בשתי ידיו בפניה.
“את מגישה לי את הלחי? ” היא שומעת תדהמה בקול שלו.
היא מנסה להשפיל עיניים, להנמיך את הראש מהבלבול שיש לה בגוף. הוא ממשיך לאחוז בפניה, מקבע אותה קרוב אליו ומולו.
שפתיו עוטפות את שפתיה והוא מגביר עצמה משבריר שניה אחת לשנייה. לשונו לא מאפשרת לה לסגור את הפה והיא מתרככת ונעתרת.
כשעינה נעצמות מעצמן, הוא לוחץ באגודליו על העצם שמתחתיהן ומכריח אותה לפקוח אותן.
הוא ממשיך לנשק לה את הפנים. “אל תעצמי עיניים, גם אל תמצמצי.” הוא אומר בין נשיקה לנשימה כשהוא מכסה כל פיסה מהפנים שלה בשפתיים שלו.
הוא ממשיך במעלה עצמות הלחיים וסביב העיניים כשאצבעותיו פרוסות על צִדי ראשה ואצבעותיו מחזיקות בקצה עיניה שלא יסגרו.
כשהיא מנסה לנשום, הוא יורד בזריזות לפה שלה שאוסף לפיו את הנשימות שלה.
“ערב טוב.” הוא מרחיק את ראשה ממנו, גופותיהם צמודים, בטן לבטן, ירך לירך.
“ערב טוב.” היא מושכת את ראשה לכיוון פניו, זקוקה לשפתיו עליה.
הוא משחרר את ידיו מפניה, אוחז בידה ומושך אותה אחריו אל תוך הבית.

“כשהעיניים שלך עצומות, את רואה כל מה שקורה בתוכך, כל המאבקים, הפחדים מתערבבים עם רצונות, צרכים וחלומות. אבל, רק את רואה אותם, כשאת פוקחת אותן, ומאפשרת לי לראות מה קורה בתוכך, את מרוויחה שני דברים.” הוא מרים את ידיה למעלה ומפשיל את שמלתה מעל לראשה, משהה אותה לרגע על פניה, ” הדבר הראשון הוא, את נותנת לי לראות מה את מרגישה וחושבת, מה מאתגר לך, מה את אוהבת וממה את לא מרוצה ואולי, גם על מה את כועסת.” היא שומעת חיוך עוקצני בקול שלו כשהוא מושך את השמלה מעליה ומניח אותה על הכיסא. “והדבר השני הוא שאת רואה אותי, את מה שיש לי להגיד לך, אולי אפילו את התשובות למה שקורה בתוכך.”
הוא מושיט את שתי ידיו, פורם את קִרסיי החזיה שלה וחופן בכפות ידיו את שני שדיה.
“כשאת מביטה בי, מתמקדת בתוך מרכז העיניים שלי, את מרוכזת במה שקורה כאן. במה שמתרחש ביני לבניך. במה שאת רואה בעיניים שלי, במה שאת מרגישה מהגופים שלנו. כל הטורנדו שמתרחש בתוכך נשאב אלינו, לפעמים שואב אותנו לתוכו.” הוא מועך את שדיה לרגע ואז, מניח את ידיה לצידי גופה וּמשאיר את ידיו על זרועותיה. “אבל הטורנדו הזה נמצא כאן בנינו, נפתח, נפרם ומתאדה דרך כל מה שקורה בינך לביני ברגעים הללו. אני רואה אותך, קורא את מה שהנפש שלך מספרת לי וביחד, את ואני, מסבירים אחד לשנייה, היכן המקום של כל אחד מאתנו בחיי השני.”