הפלא הגדול שזורח כל בוקר מחדש כשאני מתעוררת אל תוך התמלאות הלב שלי בך.
העונג הזה שנפקח ומקיף אותי, אופף אותי, צובע את הכל בצבעים של שמש שרק התעוררה, מפזר זהרורים של צחוק.
החום שנושב מהעור שלך, מהאור שלך, ומערסל אותי כאילו כל העולם אביב, וכל הזמן פריחה.
להתעורר כל יום לידך, הריח שלך בתוכי, גם אם הגוף שלך מפוהק במקום אחר.
כמו ניצן שנפתח
כמו מבט שנפקח
כך אני בך
לעד.
***
את ענבל הכרתי מילדות, כשאני גרתי בקומה ראשונה, והיא בחמישית. היא היתה בכלל חברה של אחותי, בשכבת הגיל שלה, חמש שנים מתחתיי, ומי הסתכל בכלל על הצוציקים האלה… נפגשנו שוב באיזה שבוע הספר, ובזה שאחריו, והתחברנו בפייסבוק, ולאחרונה, כשהתחלנו לחגוג לענת ימי הולדת, במקום את יום מותה, ענבל שלפה מהבוידעם מכתבים שענת כתבה לה, וריגשה את כולנו. ראיתי אותה הופכת לצלמת עם עין בלתי רגילה לתפוס כל יופי באשר הוא, גם אם הוא סמוי מעין כל. מה שלא ידעתי, הוא שהיא גם יודעת לכתוב. כשביקשתי ממנה תמונות לפרוייקט המיוחד לחג האהבה שלנו, היא שלחה לי את התמונה הזו עם המשפט שנלווה אליה. אמרתי לה שזה משהו שחייבים להמשיך אותו, והיא אמרה לי לעוף על זה. אז עפתי.
התוצאה לפניכם, מעין זיקוק של אהבה כמו שענבל ואני רואות אותה, או, כמו שענבל קוראת לזה – “חיבור מבוסס לב”.
עוד תמצאו בגיליון המיוחד הזה שירים וסיפורים של כותבים שמתארחים אצלנו ועושים לנו נעים בלב. לכו לשוטט קצת.
שתהיה לכם שבת טובה. שכל יום יהיה בשבילכם חג לאהבה, כי תרגישו שהיא מקיפה אתכם תמיד ומרימה אתכם מעל תלאות היומיום.
תאהבו הרבה!
צילום ומשפט השראה: ענבל גרון