כל מה שהוא אמר / מולי א'וקיף

כל מה שהוא אמר / מולי א'וקיף

ז'אנר: רומן רומנטי

368 עמודים | הוצאת הוצאת ספרים אהבות | תרגום: דפנה לוי | שנת הוצאה בארץ: 2019

****ספר שני בדואט. סקירה זו עלולה לעלות לכדי ספויילר עבור מי שלא קרא את הספר הראשון "כל מה שלא אמרתי".

#סוקרות_כתב_העת_אינדיבוק

אתחיל מהסוף ואגיד שהספר הזה התעלה על הראשון בסדרה!

השארנו את אנני ברגע מצמרר! היא מותקפת! היא הרוסה! מפוחדת! מבוהלת! נטולת תקווה! ובעיקר, מלאה בחרדה. מצד אחד, היא מסרבת לשוב ולהיות אותה אישה חלשה וכנועה אך מצד שני, היא יודעת היטב שמאזן הכוחות, כרגיל, פועל לרעתה. אנני לא רוצה שיתלשו לה את חוט השדרה שפיתחה. טוב לה עם אנני החדשה הזו, האישה הדעתנית, שמביעה את עצמה ונותנת ביטוי לרצונותיה. האישה שמסרבת לתכתיבים ושבגאון אומרת "לא" כשזה לא מתאים לה.

היא שוקלת את האפשרויות העומדות בפניה. כיצד תוכל לפעול כדי להדוף את המתקפה לה היא נתונה? כיצד תחבוש את פצעיה ותמשיך הלאה? האם ביכולה לחשוב על אסטרטגיה יעילה כשהזמן דוחק? או שיותר פשוט לוותר?

"את חייבת לעבור בעצמך את כל הדברים הרעים כדי להגיע אל הטוב."

גבירותיי ורבותיי, אני גאה באנני כל כך!!! הדרך שהיא עברה מהיום בו ברחה מביתה היא ארוכה ומרשימה. היא הגיעה לנקודה שממנה אין חזרה לדרכים הישנות.
יש בשביל מה להילחם.
יש על מה לחלום.
יש את מי לאהוב.
ויש את מי שאוהב אותה, למרות שהוא די מתכחש לזה.
כן, כן, דילן דניאלס ולא אחר.

דילן דילן דילן! הגבר המסתורי שפגשנו בספר הראשון, הוא אחר. הגבר המרוחק, המנותק, המנוכר, זה שלא מפגין רגש, זה שלא מתרועע עם אנשים אם אינו חייב...איננו עוד.

אהבתי שאנני קילפה ממנו את ההסתייגויות שלו, את הימנעותו מקשר עם העולם וחשוב מכל, את מטעני העבר אותם הוא סוחב כבר הרבה שנים. כאב של שנים. שנאה ותיעוב בני הרבה שנים.
הוא משיל מעליו כל כך הרבה ובהדרגתיות וזה ממש נהדר לראות!

בספר הזה אנחנו פוגשים בשנית בדמויות המשנה מהסר הראשון והן מקבלות רבדים עמוקים יותר ומשחקות תפקידים מרכזיים יותר בהטיית העלילה ובסיפוק תפניות מטלטלות.

האם דילן יתגבר על כאביו? האם ישלים עם בן? מה עם מקס?

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיו של דילן הפעם ובגוף שלישי מפיה של אנני. הבחירה הזו התחברה לי לכותרי הספרים לבסוף. הבחירה כן קשורה באופיין של הדמויות כמו שחשבתי בספר הראשון, אבל פה הבנתי שהסופרת בוחרת להטיל את אור הזרקורים על דמות אחת בכל ספר כדי לתת לה את מלא תשומת הלב. הרי תסכימו איתי שיותר קל להתחבר לעלילה המסופרת בגוף ראשון וכי למה? כי אתה בתור קורא מרגיש חיבור ישיר לדמות. אתה מאמין למה שהיא אומרת לך שהיא מרגישה. אתה מבין את מניעיה כי היא מעבירה לך ללא תיווך את מחשבותיה וחששותיה. הבחירה הזו פשוט נפלאה ועבדה בצורה מדהימה בעיניי.

אם אהבה יוקדת, תשוקה ויצרים עזים אפיינו את הספר הראשון, הרי שאת הספר הזה מאפיין המתח. כן, מתח! הייתי דרוכה מההתחלה ועד הסוף כי רציתי לדעת כיצד תיחלץ אנני מהמצב אליו נקלעה. רציתי לדעת כיצד ירגיש דילן נוכח הקרבה שלו אל בן בגלל אנני. רציתי לדעת אם ומתי יאפשר דילן לעצמו לסלוח. רציתי לדעת מה יקרה עם האיום המרחף על כולם בגלל העבר הרחוק שצילק את דילן, בן ומקס. ומעל לכל, רציתי לראות כיצד ייפתח דילן בפני האפשרות להכיר באהבה.

"אהבה היא סכין שחודרת רק בכיוון אחד. לעומק."

זה סיפור על חיבור עם האני הפנימי שלך, עם מהותך בתור בנאדם ומי אתה רוצה להיות. סיפור על משפחות שבורות ועבר רווי כאבים. סיפור על אהבה מיוחדת וכוחה לרפא את הלב המרוסק ביותר. אהבתי מאוד וממליצה בחום.

"היא הנהנה והדמעות נעלמו, ושוב היו רק חיוכים, ואני הרגשתי כאילו קטפתי בשבילה את הכוכבים."

לסקירת "כל מה שלא אמרתי":
https://www.facebook.com/1378611138886572/posts/2049728231774856/

לרכישה:
כל מה שלא אמרתי:
https://indiebook.co.il/shop/כל-מה-שלא-אמרתי

מוזמנים לעקוב אחר סקירותיי
הסקירות של איה

בבלוג זה אעלה את סקירותיי לספרים אותם קוראת, ואולי עם הזמן, אפילו אעלה דברים שאני כותבת.

Welcome to Aya's Book Reviews!

This is where I'll be sharing my book reviews with you guys and hopefully, one day I'll be uploading pieces I've written as well.