סיפור מהתחת או אין לי ארץ אחרת

סיפור מהתחת או אין לי ארץ אחרת

סיפור מהתחת או אין לי ארץ אחרת

אמא תולעת ובן תולעת מציצים מהחור של התחת;

הבן תולעת מסתכל החוצה בעיניים בורקות:

"אימא, העולם יפה כל כך. שמש, השמיים כחולים, הריח טוב"

"נכון, בן", עונה אימא תולעת ולוקחת שאיפה של אויר נקי לראות.

"אז למה אנחנו חיים בתחת? " שואל הבן

"כי זאת המולדת שלנו, ילד." עונה לו אימו.

אבא צצקין סיפר לי את הבדיחה האנטי-סובייטית הזאת כשעוד לא ידעתי שיש

מקום אחר חוץ מהתחת שבו נולדתי.

שנים הסיפור הזה לא הניח לי, עד שבשנת  1997  נופפתי לאימא ואבא תולעת,

שעמדו בפתח החור של התחת וטסתי משם לישראל, כדי שהילדים שלי לעולם

לא ישאלו אותי למה אנחנו חיים במקום חשוך ומסריח.

עשיתי הכל נכון.

הקמתי משפחה עם צבר, ילדתי שלושה ילדים ולקחתי אותם לגדול בנוף הכי יפה

בעולם.

הבעיה היא שבשנים האחרונות  מתחיל להיות גם פה חשוך ומסריח,

רק שהפעם אין לי ארץ אחרת.

בלה בלה בלוג מציאות במילים וצבע

הבלוג הזה הוא אי. אני מחליטה פה לבד, לא מתחשבת בבן הזוג ולא בשלושה ילדים, לא צריכה ללבוש חזייה, אני מחליטה איזו ספינה תעגון במרינה ואיזו תעלה על שרטון. כתיבה היא הדקלים והקוקוסים מסביב, האותיות הן רשת של ערסל ברוח. אני חותרת על מקלדת שחורה, מנווטת עם עיפרון ומכחול בים אין סופי של מילים וצבע.