עיניים שלי

עיניים שלי

בעוד שבוע נציין שבע עשרה שנה ליום שישי מאוד קריטי בחיי. היום בו נולד בני הצעיר, שמאז זכה לשם "עיניים שלי". לכאורה היה זה יום שישי רגיל לכל הדעות, חוץ מהעובדה שאיכשהו הרגשתי בעיוות בשדה הראיה שלי. קשה היה לי להסביר מה זה בדיוק כשדיברתי עם בן זוגי: "אתה מבין... פתאום כל מה שעגול נראה אליפטי". מאחר והיה ברור כי מדובר בבעית עיניים פנינו לרופאת עיניים שאחרי אינספור בדיקות פסקה שיש לי קרע ברישתית העין, ושיש לנתח אותי בדחיפות.

רק כשהגענו לחדר המיון התבררה התמונה האמיתית. "דוקטור... שוב התקלק מד לחץ הדם...", הפטירה אחות חדר המיון. "למה הגברת הזאת כאן?", שאל הרופא. "יש לה קרע ברישתית, היא הגיעה כדי לנתח את העיניים". רופא חדר המיון המיומן השיב לאחות: "הגברת לא צריכה ניתוח עיניים... הגברת צריכה ללדת דחוף יש לה רעלת הריון חמורה", וכך מצאתי עצמי בתוך רבע שעה על שולחן חדר הניתוחים עומדת בפני ניתוח קיסרי. ובין השמשות עם כניסתו של יום השישי, יצא לעולם בני, פג שנולד טרם זמנו, ושקל 1650 גרם. לזכותו יאמר כי מאז הוא הצליח להשלים את הפער יפה. 

לכל אורך הדרך ליווה אותי סיפורה של אימי שילדה אף היא את אחי הקטן בלידה מוקדמת בחודש השמיני. זכרתי שהיא סיפרה לי כיצד רופא הנשים שלה הרגיע אותה ואמר לה שאל לה לחשוש ממה שהזקנות העירקיות נהגו לומר לפיו תינוק שנולד בחודש השביעי ישרוד, ואילו זה שנולד בשמיני לא. 

ואכן אמונות רבות וסיפורים לא מעטים נקשרים ללידה מוקדמת. אז מאחר והפג שלנו תיכף חוגג יומהולדת הלכתי לבדוק מה המצב של הפגים בניגריה. מסתבר כי ניגריה מחזיקה בשיא העולמי המפוקפק של מקום שלישי בעולם בלידת פגים לאחר הודו וסין. לכאורה זו אינה סטטיסטיקה מתמיהה משום שמדובר במדינות בעלות אוכלוסיה גדולה, אבל הסיבה ללידה המוקדמת אינה רק עצם ריבוי האוכלוסיה, או אפילו העובדה שמדובר באוכלוסיה צעירה עם רמת ילודה גבוהה. הסיבה האמיתית היא כמובן הטיפול הרפואי המועט שמוצע לנשים ניגריות בעת ההריון וגם בעת הלידה. זוהי הסיבה לכך שבכל יום 145 נשים מתות בניגריה בעת הלידה. 

רובן של הנשים הניגריות מעדיפות את סיועה של מיילדת מסורתית בבית, במקום ללדת בבית החולים. הסיבה העיקרית לכך היא לרוב כלכלית, אבל יש גם לא מעט חששות מפני הקידמה והרפואה. נשים ניגריות רבות מאמינות כי לידה בבית היא לידה ללא סיבוכים, בהשוואה ללידה בבית החולים. 

לכן כאשר נולד תינוק המנהגים של הניגרים בעיקר אלו משבט היורבה הם, לצייד אותם בשלל ברכות, אותם נהוג לתת לתינוקת ביום השביעי ולתינוק ביום התשיעי. מים יינתנו להם כדי למנוע מהם אויבים, שמן דקלים כדי לאפשר להם חיים חלקים וחסרי מתח, אגוז קולה כדי לאחל להם חיים ארוכים ובריאים ומלח ופלפל כדי לדאוג שיהיו להם חיים מרגשים ומלאים בתיבול. הטיפול המוענק לילוד לאחר הלידה נקרא אומאגו, מרכיב מרכזי בו הוא עריכתה של האמבטיה הראשונה בחייו. לרוב מי שאחראית עליה היא הסבתא אבל אם מקומה נפקד אזי דודה או חברים קרובים יכולים להחליף אותה. רחצה ראשונית זו מסמלת לאם את העבודה כי היא אינה מגדלת לבדה את הילוד וכי הקהילה תמיד היה שם עבורה. האמא עצמה זוכה לעיסוי בטן מהסבתא עם מגבת הטבולה במים חמים, כשכל זה נעשה מתוך מטרה להחזיר לה את בטנה השטוחה בטרם ההריון. 

אחת שנוסעת - טליה פלד-נתנאל

שמי טליה פלד-נתנאל ובעשר השנים האחרונות בחיי נסעתי לעיתים תכופות לאפריקה במסגרת עבודתי. אני מקווה להביא בבלוג הזה את חוויותי ונסיוני מאותן שנים.