לדבר בלי מילים

לדבר בלי מילים

השבוע התחוללה מהומת אלוהים בשל מכירת כרטיסי הארויזיון הקרב ובא עלינו לטובה. בין היתר התברר שבמהלך המכירה המוקדמת לא נשארו כרטיסים, אבוי, עבור נטע ברזילי. בראיון איתה נטע סיכמה את הדברים ואמרה: "די נגמר..." והוסיפה לכך מחווה בידיה שעה שהחליקה יד אחת על השנייה וחזרה על הפעולה ביד השנייה. שנייה לאחר שראיתי את זה נזכרתי מהיכן המחווה הזאת מוכרת לי. נטע שגדלה בניגריה, ככל הנראה מבלי משים, סימנה את המחווה הניגרית לסוף פסוק.

 

בקיצור הדבר הזה הביא אותי לחשוב על כל המחוות הללו שאנחנו עושים, מכירים את זה?  כשאנחנו מדברים עם הידיים. דרך אגב לפי לא מעט סוציולוגיים, המחוות שלנו קשורות קשר הדוק לתרבות שלנו, והן מתגרמות לשפה שאינה קשורה במילים אלא במחוות גופניות, כשחלקה הגדול נעשה באמצעות הידיים או הפנים. כך או כך המחוות הללו יכולות לסייע לנו לפענח את כוונת הדובר, אפילו אם לא הבנו מילה ממה שהוא אמר.

 

קחו לדוגמה את האיטלקים. אם תגיעו לאיטליה ותרצו לסמן לאיטלקי שהאוכל טעים פשוט תחפרו קלות עם האצבע שלכם אל תוך הלחי, הוא כבר יבין אתכם. לעומת זאת אם הוא העביר את גב ידו מתחת לסנטר, למעשה הוא סימן לכם שלא ממש אכפת לו. 

 

בפרו אם מישהו ינפנף את האצבע שלו מול האף תדעו שהוא מסמן לכם שאתם נראים בעיניו אדם עשיר ונאה. ואילו לצרפתים יש מחווה של הרמת שתי אצבעות בכיוון מעלה האף, פשוט כדי לסמן כי מדובר במשהו שהוא קלי קלות. ואילו כשהיפנים, או הקוראנים מצטלמים בסלפי עם שני סימני וי בצידי הראש שלהם, תדעו שהם בעצם מעידים על עצמם שהם מאושרים. ואילו אם ההודים מנידים את הראש שלהם במעין תנועה מעגלית שיותר מזכירה לכם לא מכן תדעו שהם בעצם עונים לכם בחיוב.

 

כאמור גם בניגריה יש לא מעט מחוות שאתה נתקל בהם בחיי היומיום. עם הזמן אתה למד לדעת מה המשמעות שלהם, אבל עד שזה קורה יכולה לא פעם להתרחש אי הבנה כזו או אחרת שבעקבותיה לומדים למה התכוון המשורר. 

 

אז אם נתקלתם בניגרי שמוריד ומעלה את העיניים שלו בזמן שהוא סוקר אתכם, תבינו שהוא בעצם שואל את עצמו האם אתם בסדר, והאם מי שעומד מולו הוא מטורף או לא. גם ציקצוק ארוך בפה יכול להוות מחווה של אי שביעות רצון, או ביטול. אם הקישו על שתי אצבעות מולך משמעו אטפל בך תיכף ומיד, סוג של איום כזה. 

 

לעומת זאת, הקשה על האצבעות באופן מעגלי מהגב לפנים באה לסמן כי מה שאמרתם כרגע לא יקרה לעולם. אבל אם הוא הניח ידיים משולבות על הראש תדעו לכם שהכל נגמר והסתיים, והוא נותר בתחושת אין אונות. ואם במהלך שיחה הניגרי מדבר איתכם ומושך לעצמו באוזן, תבינו הוא פשוט מוודא שאתם מקשיבים לו. 

אחת שנוסעת - טליה פלד-נתנאל

שמי טליה פלד-נתנאל ובעשר השנים האחרונות בחיי נסעתי לעיתים תכופות לאפריקה במסגרת עבודתי. אני מקווה להביא בבלוג הזה את חוויותי ונסיוני מאותן שנים.