אֲנִי לֹא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.
חוֹשֶׁבֶת מֵהַבֶּטֶן וּמֵהַלֵּב.
רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן, מַרְגִּישָׁה מֵהַגּוּף.
אֲנִי לֹא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כָּל הַחַיִּים הִרְגַּשְׁתִּי אַחֶרֶת.
אָז הִתְחַפַּשְׂתִּי.
נִסִּיתִי בְּכָל הָאֵנֶרְגִּיָּה שֶׁלִּי,
לִהְיוֹת מִשֶּׁהִי אַחֶרֶת.
הַתַּחְפֹּשֶׂת דָּבְקָה לָעַצְמִי שֶׁלִּי.
חָשַׁבְתִּי מֵהָרֹאשׁ,
רָאִיתִי מֵהָעֵינַיִם,
הִרְגַּשְׁתִּי רְגָשׁוֹת מֻדְחָקִים.
ופַּעַם בְּשָׁנָה, בְּפוּרִים, הִתְחַפַּשְׂתִּי לְמִי שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת.
לְלֵיצָן עָצוּב, לְאִשָּׁה פְּרוּעָה, לַבֵּדוּאִית עֲטוּיַת שְׁכָבוֹת.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד פִּתְאוֹם, הֵבַנְתִּי:
אֲנִי לֹא אֲנִי.
אֲנִי בְּתַחְפֹּשֶׂת כָּל חַיַּי.
הִתְחַלְתִּי לְהַשִּׁיל אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת מִמֶּנִּי.
זֶה כָּאָב. הִיא נִדְבְּקָה לְעוֹרִי וּלְגוּפִי.
בָּכִיתִי, צָחַקְתִּי, הִתְכַּנַּסְתִּי, נִפְתַּחְתִּי, עַד ש..
עַד שֶׁהָיִיתִי שׁוּב
אֲנִי.
בְּלִי תַּחְפֹּשֶׂת,
בְּלִי הַעֲמָדַת פָּנִים.
פָּשׁוּט אַחֶרֶת.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי.