50 סיבות של חגיגה

50 סיבות של חגיגה

יום הולדת יוצר אצל חלקנו הרגשה אמביולנטית. יש מי ששמחים מאוד לקראתו, אלו בדרך כלל שולפים אנחת רווחה שאומרת: "הנה ראו הגעתי עד כאן... היה קשה אבל הצלחתי", ויש כאלו שפשוט מדוכדכים מעצם הרעיון שהנה חלפה עברה לה עוד שנה והם מתבגרים. לא חשוב מאיזה חלק של העולם אתם - אלו של הכוס הריקה או המלאה. הנה אספתי כמה רעיונות למסורות יום הולדת מרחבי העולם. 

 

קחו לדוגמה את הויטנאמים, הם דואגים לחגוג ביחד את יום ההולדת. כן... כן בויטנאם הביחדנס מקבל משמעות אחרת. בארץ שהיתה לא מעט שנים ברובה קומוניסטית, אין יום הולדת אינדבידואלי, כולם חוגגים יום הולדת ביום אחד הוא יום הטאט. יתרה מכך, הויטאנמים גם מוסיפים עוד שנה לגילו המקורי של האדם, ככה שיהיה עד מאה ועשרים. בקיצור, לא בדיוק מתאים לבעלי הכוס הריקה שבינינו.

 

בכמה מחוזות באזור הקריביים, לעומת זאת, נוהגים לכסות את גופו של חוגג יום ההולדת בפרחים. יש כאלו שאף מגדילים לעשות ודואגים שהחוגג או חוגגת יורטבו כדבעי כי אז הפרחים ידבקו חזק יותר ויהיה קשה להיפטר מהם.

 

אחת המסורות המוזרות והמפחידות ביותר הנוגעות ליום ההולדת מגיעה מהעיר לוצרן שבשוויץ. שם הורים שוכרים ליצן בעל חזות מפחידה שדואג לעקוב ולהבהיל את ילד או ילדת היום הולדת, הכל נגמר אבל בסוף בעוגה לפרצוף. למה הם עושים זאת תשאלו? מתוך מטרה להבטיח בריאות וחיים ארוכים. כן אין ספק שמבחינתם של השוויצרים הברכה היא: "אם לא תמות מהתקף לב מותק... אז שיהיו לך שנים רבות וארוכות לבריאות!"

 

בונצואלה המנהג הוא לדחוף את ראשו של בעל השמחה לאחר כיבוי הנרות אל תוך העוגה, המטרה לעורר צחוק והנאה (השאלה למי?) יש רק צורך קטן במומחיות קלה בנושא, והיא לדאוג שהנרות יוסרו מהעוגה רגע לפני כן, פשוט כדי למנוע כוויות אפשריות בפניו של החוגג. 

 

מלחמת עוגות היא דבר שהפך נפוץ מאוד, דרך אגב, בארצות הברית. שם הורים אופים עוגות נוספות מלבד עוגת יום ההולדת כדי לאפשר לילדיהם לזרוק אחד על השני עוגות קצפת ולהתלכלך כאוות נפשם ביומם המיוחד.

 

החוגגים הישראלים שבינינו שעדיין זוכרים באימה את הדודים שלהם מניפים אותם מעלה בכיסא כמספר שנות לידתם, יכולים להתנחם בעובדה שבשאר העולם המנהג הזה מקבל פנים אחרות לחלוטין. באירלנד למשל מקובל להחזיק באדם כשהוא הפוך ולדפוק את הראש שלו ברצפה, בהתאם למספר השנים שחגג (מסביר משהו על מידת האינטליגנציה שנדפקת לא?) בהודו לעומת זאת חוטפים החוגגים בעיטות בישבנם בהתאם למספר השנים שחלפו. הסקוטים, בניגוד לאירים, נוטים להפליק מכות על גבו של החוגג ולסיים באחת על העורף, בנוסח: "שתזכה לשנה הבאה..".

 

בניגריה ימים ההולדת הנחשבים ביותר הם הראשון, החמישי, העשירי והחמש עשרה. אלו נחשבים לאירועים הכי מיוחדים, ובימי ההולדת הללו יש מסיבות גדולות של יותר מ-100 אורחים ויותר. את האורחים נוהגים בדרך כלל לכבד בפרה או עז צלויות. על גיל 50 יכולים רוב הניגרים לחלום, אורח החיים השוחק שלהם, מערכת הבריאות הרופפת, העוני והמחלות מקשים על רובם להגיע לגיל הזה.

אחת שנוסעת - טליה פלד-נתנאל

שמי טליה פלד-נתנאל ובעשר השנים האחרונות בחיי נסעתי לעיתים תכופות לאפריקה במסגרת עבודתי. אני מקווה להביא בבלוג הזה את חוויותי ונסיוני מאותן שנים.