אהבה עצמית

אהבה עצמית

לפעמים אני אוהבת לעשות אהבה עם עצמי. כן, ככה בשקט שאף אחד לא מפריע לי ולמחשבות שלי. אני יכולה לחלום באותו רגע,לפנטז על איזה גבר מחשמל ומסוקס , או אפילו על ההוא עם הכרס הקטנה והזיפים הדקיקים. המיינד שלי תמיד מאפשר לי לשמור על ראש פתוח ולהנות מכל העולמות,  ובמיוחד נותן לדמיון שלי לעוף. ואני עפה, עלי. מותר לי.  אני אוהבת את עצמי. אני מכבדת את גופי. ומתי שהוא צריך, אני נעתרת לו מדברת איתו. פעם שנאתי אותו כל כך. לא יכולתי לגעת בו או להסתכל עליו. הייתי מתרחקת מהמראה רק לא לראות את עצמי שם. וככל שהתרחקתי, התרחקתי גם מהאנשים שאוהבים אותי, מהסביבה שלי. "תמות" הייתי אומרת לו. ופעם אחת אפילו פצעתי את עצמי, ככה בקטנה שיעזוב אותי. אבל הוא לא עזב הוא רק חיכה לרגע המתאים לחבק אותי. פעם אחר פעם הזנחתי אותו, קיללתי אותו, אפילו סימנתי איקסים בטוש אדום על כל חלק שלא אהבתי בו. שאלתי אותו.." זה לא כואב לך? לא מפריע לך שאני מתנהגת אליך ככה?" הוא שתק ולא הגיב. נתן לי להתבשל במיץ של עצמי. יום אחד, נכנסתי לאמבטיה מלאת סבון ומים. הכנסתי את גופי לשם. רגל אחר רגל ואחר כך את כל הגוף. המים החמימים עירסלו אותי בחומם. היה לי נעים וחם. ריח הסבון שעלה באוויר הותיר אווירה נעימה מלטפת כזאת. התמכרתי לריח ונשאבתי לדממה. הכמסתי את כל גופי מתחת למים ועצמתי עיניים. כמה טוב וכיף לי עכשיו. לא מרגישה דבר, מנותקת מהעולם. אחרי כמה דקות כבר לא יכולתי לנשום אז עליתי מעל המים וניגבתי את פניי בשתיי ידיי. ישבתי שם שעה. הסבון החל להעלם וראיתי את גופי. הבטתי עליו, הסתכלתי והתחלתי לגעת בו, ללטף אותו. מאצבעות הרגליים עד הירך ליטפתי. ליטפתי בפנים הירך, ברגליים, ליטפתי את הבטן העגלגלה שלי שידעה כמה חידות והשאירה בי סימנים של גבורה. ליטפתי את הטבור מסובבת את האצבע סביב סביב, ואז הגעתי לצוואר בתנועות עדינות ליטפתי גם אותו. גופי הגיב בהתאם, מרגיש את המגע, את הלטיפות. התחלתי להתרכך , להרגיש כל חלק בגופי וזה היה נעים. ידיי לא הפסיקו ללטף ולגעת, ולחוות את התחושה הנעימה שהשתלטה עלי. התמכרתי לו. פתאום נשמע קול קטן.. "כל מה שהיית צריכה זה רק לגעת, להקשיב" ואכן הקשבתי לו. ומאז אני כל כך אוהבת אותו, אוהבת אותי ומקבלת את כל הדברים שהזמן מביא איתו ועושה לגופי. בכל חלק מהזמן הוא מביא איתו משהו אחר. ובכל פעם, אני לומדת יותר. היום אני יודעת שכל מה שעושה לי טוב, נמצא בי בתוכי, וזה לא קשור לכלום. מה שחשוב זה איך אני מקבלת את עצמי.  ואני מקבלת אותי באהבה שלמה.

סומק ארגמן

אישה ילדה פראית בנשמה. חולמת על שמיים חיה את האדמה. מנתבת את הדרך בין סופות וסערות. נותנת למילים להפליג בדמיון.