חמישים גוונים שלי (חלק ב')

חמישים גוונים שלי  (חלק ב')

לכל מי שסקפטי או מרים גבה על רשימת "הדרישות" שלי והוראות ההפעלה שלי, בגדול, זבבשכם, בקטנה, לי יש לפחות את הבגרות והאומץ לדעת מה אני דורשת מהפרטנר הבא ומראש מי שלא מתאים לו, ביי.

26. אני יודעת שכתבתי שתשומת לב חשובה לי מאד ועדיין במידה, אז הסבר על המידה – אם אתה טוען שאין לך זמן וראש לכתוב לי בסופ"ש, אבל כותב לכל העולם ואחותו, אל תטרח לכתוב לי שבוע טוב במוצ"ש. קאפיש?

27. אני עשויה להשוות אותך למישהו שהיה שם קודם והיה טוב אליי, כי מה שעשה לי טוב לפני חודשיים, יעשה לי טוב גם עכשיו ואני אצפה לזה ולפעמים גם אדרוש את זה בכל תוקף.

28. אם אני אחוש אפילו במיליליטר של חוסר רצינות כלפי הקשר איתי, על ידי ירידה בכמות או איכות ההתקשרות היומית בינינו – ביי.                             אין לי זמן וסבלנות להציג תרשימי זרימה, פרבולות ואת הטריגונומטריה של היחסים בינינו ואת ההתדרדרות. (אני לא כזו אטומה, יש מצבים שמובן שזה יתקיים כמו עומס עבודה או עומס רגשי אחר ולא לאלה אני מתכוונת).

29. אני חייבת להרגיש שווה בין שווים בקשר, אז גם אני ארצה לשלם על המסעדה או הסרט כשיוצאים ולא מצפה שרק צד אחד יעשה זאת כל הזמן, גם אם זה נראה יותר גברי או ג'נטלמני.

30. יש לי לא מעט חברות וחברים ואני צריכה את הזמן שלי איתם גם – כל קטע של רכושנות לא יכול להתקיים כאן כלפיי.

31. קנאה - כשאני מאוהבת אני קנאית וזה טבעי גם לצד השני, אבל בוא נשאיר את זה שם ולא ניגרר לאובססיה, אחרת – ביי.

32. אני משתנה מדי פעם כמו נחש המשיל את עורו, תזרום עם זה ותאמץ את היתרונות שבכך או שתישאר מאחור.

33. אני אוהבת הומור מאד, אבל הוא חייב להיות בטעם טוב ויש נושאים שהם מחוץ לחוק מבחינתי – ילדים, העבודה שלי וחברות שלי.

34. הכתיבה שלי היא משהו שיקר מאד לליבי כמו עוד איבר מגופי – הוא מי שאני ואם אתה רוצה לדעת מי אני ומה אני חושבת, תטרח לקרוא אותי.

35. אני אוהבת את הים והוא מרגיע אותי גם כשהוא סוער מאד – תזכור את זה.

36. מוסיקה מרגיעה אותי לא פחות מהים והיא נגישה יותר, דבר איתי בשירים ותקנה לך פינה של גן עדן בתוכי.

37. אני אדם חרוץ באופי שלי ואני לא סובלת עצלנים, נצלנים או תבוסתנים – אם אתה כזה, אל תתקרב אפילו במחשבה אליי.

38. אני ילדותית לפעמים, אני יודעת, אבל זה מה שמשאיר אותי צעירה במראה ובהרגשה גם כשזה בא נגדי לפעמים – אם אתה חכם תדע לתת לי סולם לרדת ממנו ברגעים האלה.

39. אני במודעות מלאה לכל החסרונות שלי ומודה בהם – מצפה ממך לאותו דבר.

40. אני אוהבת ספורט ולרקוד – אם תמצא דרך להשתלב באחד משני אלה יחד איתי, זה רק יוסיף לכיף.

41. אסור, אבל ממש אסור להגיד לי פעמיים לעשות משהו. פעם אחת בהחלט מספיקה. בפעם השניה אני מאבדת את זה -ראה הוזהרת.

42. אני מתה על מטאפורות – תנסה לעקוב אחריהם, יש להם משמעות כשהם נזרקים על סף דלתך.

43. אני לא כועסת סתם כי בא לי. תמיד, אבל תמיד יש סיבה יותר גדולה שעומדת מאחוריה ואם לא אמרתי אותה מסיבה מסוימת, אז תוציא אותה בכוח – זה עדיף לכולנו.

44. אני לומדת ליהנות מהלבד החדש שלי אז תן לי ספייס, אבל אל תחנוק אותי בבידוד.

45. אל תיעלם – אני רגישה להודינים.

46. תחזר אחריי – כמו נערה בת שבע עשרה, גם היום אני צריכה להרגיש נחשקת, רצויה ומתרוצצת במחשבות שלך – תראה לי את זה.

47. כן אני הרבה בטלפון שלי – יש לך בעיה עם זה? אל תשעמם אותי, אז לא אהיה שם.

48. אני אהיה פמניסטית, כל עוד אצטרך להילחם בשוביניזם גברי – אל תלך לשם.

49. הילדים שלי תמיד לפני כולם, לפעמים אפילו לפניי – אני אשה שהיא אמא ואחרי זה כל שאר שמות התואר הרבים שזכיתי בהם בכבוד ובזכות ולא בחסד.

50. הדבר שהכי קונה אותי בעולם – אם נלחמים עליי, כי מבינים שאני הפרס הראשון והיחיד.

 יכולתי לרשום עוד חמישים כאלה האמת, אבל אלה העיקריים ובלעדיהם אני לא אני ואם אתה מוכן להכיל את כל אלה בביסים קטנים או גדולים, אז יהיה מצויין, לא רק טוב. רק טוב זה לחלשים.

חלק ראשון 

 

הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.

כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט.

משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר.

לשיגעון שלי אין מרפא.