נעה בלי וו

נעה בלי וו

נגני לי צליל נוסף ממנגינת ליבך

האירי בי את יופייך אהבתך.

כי תפארת מילותייך צלולה כים כנרת,

ונשימותייך כהמיית דבורים עורגת.

מה יפות הן גומותייך כשקע צוארך,

להניח בהן ראשי ,

לשמוע את הלמות ליבך

ולדעת עד כמה יפה הינך.

 

קבענו להיפגש לקפה. בטלפון את נשמעת נלהבת ומאושרת מעצם הרעיון לפגוש אותי. אני דיי שמחתי שזה יצא לאור, וכמו תמיד כשאני מתלהבת ממשהו חדש לא הפסקתי להתרגש.

או או כמה התרגשתי שלא הפסקתי לחשוב עלייך כמה ימים. אני באמת הולכת לפגוש אותה, את האישה המדהימה הזאת, את זו שגורמת ללב שלי להתרחב ולרצות לחבק אותה חזק חזק חזק.

יש בה משהו ממגנט, מחבק, קסם ששייך רק לה.

אני לא יודעת להסביר זאת, אבל היא נכנסה לי ללב, היא נכנסה והתיישבה בדיוק בנקודה הזאת, שפורטת על נימי הנפש. שגורמת לנגן תווים, תווים קסומים של אהבה.

נעה. בלי וו איזה שם מקסים, ואני הולכת לראות אותה. התלבשתי לכבודך יפה. החלטתי ללבוש את השמלה הכחולה, זאת שמבליטה את קימורי הגוף. בכל זאת, פגישה ראשונה חשובה מאוד ליצירת רושם. רק הישבן הגדול שלי בלט קצת יותר מידי.. לכזרזל איתו. טוב אין מה לעשות זה מה יש. מקסימום היא תאמר לי בנימוס שאני שמנה. ואולי, היא בכלל לא תשים לב, ותסתכל רק על התלתלים היפים שלי. אני והשטויות שלי.

מרוגשת ומתרגשת עליתי על הרכבת לראותה. אחרי רבע שעה קיבלתי שיחת טלפון. על הנייד היית את. "סומק, אני נורא מצטערת אבל קרה משהו, ואני צריכה להיות בבית החולים.

"את רוצה בכל זאת להיפגש או שנדחה ונקבע ליום אחר?" "מאמי, אני כבר על הרכבת, ולא בא לי לחזור אבוא איתך לאן שתלכי" השבתי. מבחינתך זה היה בסדר גמור. ירדתי מהרכבת הסברת לי איפה את מחכה לי, ואז ראיתי אותך. מחייכת אלי מחלון הרכב, עם שני הגומות היפות שלך. תמיד את מחייכת, רגועה ושלווה, מסתירה את הסערות שמתחוללות בך. זה הקפה.. הוא אוסף אליו את כל הסערות שבך, מרגיע אותך. לא פלא שהתחברתי אלייך כל כך מהר. הרי יש לנו כל כך הרבה במשותף.

נעה אהובה שלי! יש לך יכולת אדירה לחבק מרחוק, וגם מקרוב. לראות את הלב של האנשים ובאיזה מצב הוא נמצא כאילו פיענחת צילום רנטגן. את יודעת תמיד לומר את המילה הנכונה, ולייעץ ולראות את התמונה הגדולה, ותמיד באהבה. תמיד כשאני פונה אלייך , ובמקרה הטוב כשאת לא עסוקה, את מסבירה לי, כמו אמא, כמו אחות דברים שרציתי לדעת, להבין, ללמוד. אני מספרת לך הכל. דברים שלא העזתי לומר או לספר אותם. איתך הכל פתוח, כמו ספר. את יודעת לקרוא אותי כל כך נכון. את יודעת לתמוך ולהבין בעיות. ואני..? אני רק מקשיבה לך ושומעת בעצתך. ואפילו פעם אחת לא התאכזבתי ממך. לא פלא שאני אוהבת אותך כל כך.

את כל כך כנה ואמיתית. אין לך שום צורך להסתיר דברים. אני יכולה לשבת איתך על קפה ולא ישעמם לי דקה. נפגשנו בבית החולים. בדיוק כשהן שלך עבר טיפול. איזה אמא מסורה את. לא נלחצת ואם כן, ידעת להסתיר את זה טוב. ישבנו ודיברנו.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי סיפור שלך. הוא הלם בי כל כך חזק שלא רציתי להפסיק לקרוא. והציורים הצבעוניים שציירת. כל כך יפים. אני כל כך מעריצה אותך. ביום הזה הבנתי שאני רוצה וצריכה אותך לידי, קרוב אלי. כי את נגעת בי נעה. הצלחת לנגן בי אותך.

יש בך צלילים ומנגינות כל כך נעימות שגורמות לי לחייך יותר ויותר. שנושאות אותי מעלה ומאירות בי את כל הטוב שבך. מבחינתי את מלכה. אלופה. את הכל. את דמות חזקה ועוצמתית שאפשר ללמוד ממנה המון.

נעה בלי וו, את השראה ענקית לכולם. הדרך שלך, וכל מה שאת עוברת ראוי להערכה ולהערצה. לפעמים את מזכירה לי את אלה. דיווה. יודעת בדיוק מה היא רוצה. יש בך עוצמות שמסוגלות להרים כל אחד למעלה בזכות האהבה והאמונה שלך. נעה.. תקצר היריעה מלהכיל את כל רגשותיי ואהבתי אליך אני מאחלת לך רק שטוב ואור יעטפו אותך ויהיו מסביבך. מעליך, בתוכך.

מאחלת לך דרך חדשה, עוצמתית, מלאת אהבה כי את ניצחת!!

החיים לא ניצחו אותך את ניצחת אותם. נעה בלי וו, עם שתי גומות ומנגינה אחת עושה קסמים ומרימה אל על.

בראשית לא נחתה על הירח, אבל את נעה, נגעת בלב של כולם.

וזאת גדולה אמיתית. 

Mi PHAM : תמונה

סומק ארגמן

אישה ילדה פראית בנשמה. חולמת על שמיים חיה את האדמה. מנתבת את הדרך בין סופות וסערות. נותנת למילים להפליג בדמיון.