על חירות, אהבה ומדבר

5cb9da3ac6622.JPG

חירותו של עם אינה נקנית ביום, ואף לא זו של אדם.

בתחילה כולנו במצרים, ואנחנו לא יודעים שאנחנו עבדים: עבדים לנורמות חברתיות, לסטיגמות, לחינוך, להורמונים, ויותר מכל, עבדים לפחד. אולי אנחנו יודעים, אבל לא מאמינים שמגיע לנו להיות בני חורין.

לפעמים אנחנו צריכים שייגלה אלינו איזה אלוהים כזה או אחר כדי להבין שמותר לנו להיות מאושרים, שמותר לנו להיות בני חורין, ושהחירות שלנו היא בידינו בלבד, אבל לפעמים אנחנו מוצאים איזה משה פנימי שינחה אותנו לחצות את הים שלנו.

חירות היא לא אנרכיה. חירות היא לא ניתוק הקשר שבין מעשה לתוצאה, והיא גם לא לקבל כל מה שרוצים. אלה אלילי זהב כוזבים, שרגע אחרי שיהיו בידינו נמאס בהם, כי הם קשים וקרים.

אז מה היא חירות אמיתית בעיניי?

חירות אמיתית היא שחרור מכל פחד או תלות, שהיא נגזרת של פחד.

שחרור מפחד לא אומר לזרוק את הזהירות לרוח. זהירות היא מושכלת, היא תולדה של היגיון. אפשר להיזהר מבלי לפחד.

שחרור מתלות לא אומר שחרור משאיפה, רצון, תשוקה. שחרור מתלות הופך אותנו למשק אוטרקי של אהבה, כשכל מה שאנחנו צריכים נמצא כבר בתוכנו פנימה, וכל אדם אחר בחיינו מוזמן לשם, לרגע או לנצח, אבל לא חייב שום דבר.

זה מצחיק קצת שבני ישראל במצרים עסקו בליבון לבנים מטיט, ואני מצאתי את החירות שלי בבלטה.

כן, בלטה.

הבלטה היא המקום בעולם שבו הרגליים שלכם עומדות כל כך יציב שאף אחד ושום דבר לא יכול לטלטל אתכם. היא המקום שבו אתם מקבלים בחיוך ובברכה כל שינוי, כל מבחן, כי אתם יודעים שהיקום מסתובב מאה אחוז לטובתכם, ולכן למה שהגיע אליכם יש סיבה טובה.

העשור הרביעי בחיי התחיל במסובבת לראש, שהעיפה אותי מהרגליים וגרמה לי לפקפק בכל מה שאי פעם ידעתי.

העשור הזה הסתיים כשבפעם הראשונה בחיי עמדתי איתן על כל הבלטות. למעשה, בניתי מהן בית.

אני עומדת עליהן עד היום, בטוחה יותר מאי פעם.

הגעתי אל הארץ המובטחת.

המקום הזה, שבו אתם רואים, נמתחת לפניכם, ארץ זבת חלב ודבש, עד אינסוף, שווה ארבעים שנה במדבר, שווה לשבור את לוחות הברית ולכתוב אותם מחדש, ואפילו סיבוב דרך איזה אליל כוזב עשוי זהב.

המקום הזה, שבו אתם מרגישים לגמרי אהובים, ללא צל של ספק או פחד לאבד, שבו אתם יודעים שמה שאתם עושים הוא הייעוד שלכם, ושאתם מביאים טוב לעולם, ולא חשוב אם זה בעבודה שלכם, בעזרה לזולת, בחיוך בבוקר לשומר או אפילו בכתיבת פוסטים, המקום הזה הוא המקום הטוב ביותר להיות בו, הכי הכי קרוב לאלוהים, לאהבה.

אבל להגיע למקום הזה זו יציאת מצרים שלמה.

חירותו של עם אינה נקנית ביום, ואף לא זו של אדם. בחג החירות הזה שימו לכם למטרה לעשות צעד אחד לקראת חירות. רק אחד. השאר כבר יבואו בעקבותיו. וכשאתם נוגסים במצה תזכרו שהיא היתה הצעד הראשון לקראת ארץ זבת חלב ודבש, ואל תפחדו מהמדבר.

תחליטו על פחד אחד שלכם, בין אם זה הפחד שלא תהיו נאהבים, ובין אם זה פחד לשחות, ותעשו את הצעד הראשון לקראת מיגורו – תסתכלו לו בלבן של העין, ותזרקו עליו אהבה, כל אהבה שהיא, כי אהבה היא הנוגדן היחיד לפחד.

בהתחלה האדמה שלכם תרעד אולי, והים יאיים להיסגר עליכם ולבלוע אתכם בחיים, אבל אם תזכרו שאתם הטובים, והטובים תמיד מנצחים, אם תזכרו שאתם צועדים קדימה בשם האהבה, לפחד לא תהיה ברירה, והוא ישחרר אתכם.

ואתם תמצאו את הבלטה שלכם.

יש משהו נכון מאד, עוצמתי ובטוח, בלעמוד במקום שאתם צריכים לעמוד בו.

מהרגליים, הנטועות בבטחה בקרקע, עולה הכוח וזוקף את עמוד השדרה, מרים את זוויות החיוך ופורץ מהעיניים.

במקום הזה אנשים יקשיבו, גם אם תדברו בשקט. הלב שלהם ישמע.

במקום הזה כל משבר יתקבל בברכה, כאמצעי לקפיצה הבאה, כל רוח סוערת רק תנפח את המפרשים.

במקום הזה אתם יכולים להיות סקרנים, חשופים ופגיעים כמו ילדים, כי אין דבר שיכול לכם, ואין פחד.

זה מקום ששווה לצעוד אליו חיים שלמים, כי הוא כל מה שנפלא ונורא בחיים האלה. 

אין לי איך להסביר לכם את המקום הזה. תצטרכו להצטרף אליי ולראות בעצמכם.

שיהיה חגשמייח של חירות אמיתית!

תאהבו הרבה!

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 53 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (וכלבה), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים", מרצה ומטפלת. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר