פרסום שלילי - פרק 9: דברים שרציתי לומר

פרסום שלילי - פרק 9: דברים שרציתי לומר

סוף השבוע היה רגוע למדיי. מזג האוויר הקר גרם לנו להישאר בבית, מול הטלוויזיה, צופים בסרטים ללא הפסקה. נראה היה שמה שהיה בין אסנת לביני בליל חמישי נעלם לגמרי. הבטחתי לעצמי שאני לא אאפשר לדבר כזה לקרות שוב.
ביום ראשון בבוקר התעוררתי חדור מטרה. נראה היה שהמשימה שעומדת לנגדי היום היא להציל את היחסים שלי עם אסנת. המתנתי בקוצר רוח שהיום יסתיים ויצאתי לכיוונה של ורד. מיד כשנכנסתי לאוטו קיבלתי הודעה למכשיר הפלאפון שלי: "תעצור בדרך ותביא בקבוק יין. אדום. אל תחסוך!". הנחתי את הטלפון בצד, חייכתי ויצאתי מהחניון. אולי יהיה קל יותר לתת לה לשתות שתיים שלוש כוסות לפני שאני אגיד לה שאני לא ממשיך? רעיון לא רע.
בדרך עצרתי בחנות קטנה, בחרתי בקבוק יין שנראה מרשים למדי, שילמתי והמשכתי בדרכי.
חניתי בקרבת מקום ודילגתי בקלילות לבניין של ורד. לחיצה קצרה על כפתור האינטרקום בכניסה לבניין וקולה שבקע אלי מהרמקול: "הגעת בדיוק בזמן!". בזמן? בזמן למה?
עליתי במעלית ונכנסתי לדירה. סרקתי בזריזות את הסלון והמטבח ולא ראיתי את ורד. מוזיקה התנגנה בחלל הדירה, אבל לא היה לי מושג מהיכן היא מגיעה.
"אני פה", שמעתי את קולה של ורד מאזור שלא הכרתי בדירה. "תמזוג לי כוס יין ותבוא. אני צריכה את העזרה שלך".
נכנסתי למטבח ושלפתי 2 כוסות יין. פתחתי את הבקבוק ומזגתי לכוס אחת. החלטתי שאני אשתה מאוחר יותר, אם היא תתעקש.
לקחתי את כוס היין, יצאתי מהמטבח ופניתי למקום שממנו שמעתי את קולה בוקע קודם לכן.

 

הלכתי לכיוון שממנו שמעתי את המוזיקה. הגעתי לדלת סגורה ונקשתי. ורד קראה לי להיכנס פנימה. זה היה חדר האמבטיה. שוב עלתה בי התהייה  אם זה המשרד שלה או הדירה שלה אבל לא העזתי לשאול. ורד שכבה באמבטיה, קצף לבן מצניע את איבריה האינטימיים. היא הושיטה את ידה לכוס היין מבלי לומר מילה. היא קרבה את הכוס לאפה, הריחה מעט את היין ואחר כך לגמה לגימה קטנה.
"יש לך לאן להשתפר", סיננה לעברי. "תדליק לי סיגריה".
הדלקתי לה סיגריה והנחתי את המאפרה על שפת האמבטיה.
"בארון מעל לכיור יש סכין גילוח", ציינה.
הסתובבתי לארון והוצאתי משם את הסכין שאליה היא התכוונה.
"גילחת פעם רגליים למישהי?", שאלה.
"לא".
"אז תהיה עדין", אמרה ורד והרימה אלי את רגלה הימנית לכיווני.
התיישבתי על דופן האמבטיה לצידה, מודע לעובדה שמשהו אפל משתלט עלי שוב. לקחתי את רגלה של ורד והנחתי אותה על רגלי, מרגיש את המים מחלחלים דרך מכנסיי ומרטיבים אותי. לקחתי את סכין הגילוח והעברתי אותה על רגלה של ורד. התחלתי ממעלה השוק והמשכתי באיטיות מטה, עד לקרסול.
"למעלה יותר", אמרה ורד ולקחה שאיפה מהסיגריה.
העברתי את הסכין שוב, הפעם התחלתי מעל לברך.
"למעלה יותר!", אמרה בטון תקיף יותר.
בפעם השלישית התחלתי מאמצע הירך, מקווה מאוד שהפעם היא תתרצה. ורד הרימה את רגלה והביטה בי במבט זועם.
"אתה מפחד שהכוס שלי יינשך אותך?", הטיחה בי.
"לא", הורדתי את מבטי.
"אז תתחיל מלמעלה, לעזאזל!"
ורד דאגה שאעשה עבודה יסודית. היא הרימה את רגלה וסובבה אותה במידת הצורך כדי שלא אדלג על אף נקודה. כשסיימתי עם רגלה הימנית, ציוותה עלי ורד שאצית לה עוד סיגרה ושאמלא את כוס היין שלה שוב. הצתתי לה סיגריה וניגשתי למטבח למלא לה את כוס היין. כשקמתי שמחתי שאני עם מכנסי ג'ינס שטשטשו את הזקפה שלי. כשחזרתי, שמתי לב שרגלה הימנית עדיין למעלה.
"תעביר יד ותבדוק שהכל בסדר", פקדה.
הושטתי לה את כוס היין והתיישבתי במקומי. העברתי את ידי על השוק שלה.
"אנחנו חוזרים שוב לאותו הסיפור?", שאלה. הבטתי בה, לא מבין את כוונתה.
"למעלה יותר!", לחשה. "הכוס שלי לא נושך ולא מחשמל!".
בלית ברירה העברתי את ידי מהירך שלה ועד לקרסול, דואג לבדוק שהכל חלק בצורה אחידה.
"נראה לך בסדר?", שאלה ורד.
"אני חושב שכן", השבתי לה.
"אני רוצה שתהיה בטוח".
"אני בטוח".
"יופי! עכשיו רגל שניה", אמרה ורד והרימה את רגלה לדופן השניה של האמבטיה.
"זה רחוק לי, אני לא אצליח להגיע אליה", אמרתי בקול מתחנן.
"תהיה יצירתי! מצדי תיכנס לאמבטיה", השיבה לי בקול מתריס.
"אבל אני אירטב", הייתי על סף דמעות.
"תחליט אתה אם אתה רוצה להרטיב את הבגדים או לא", אמרה ולקחה שאיפה אחרונה מהסיגריה שבידה, שולחת בי מבט מתגרה.
נעמדתי והתחלתי להתפשט, נזכר בזקפה שהרגשתי כשקמתי למטבח. התלבטתי אם להישאר בתחתונים או לא. מצד אחד, הייתי שמח לא להיות עירום לגמרי בנוכחותה של ורד. מצד שני, לא יהיה לי מספיק זמן לייבש את התחתונים, מה שעלול לעורר שאלות אם אני אגיע הביתה עם תחתונים רטובים או בלי תחתונים בכלל. החלטתי שאני מעדיף את המבוכה מול ורד ולא את מה שדבר כזה עלול לעורר בין אסנת לביני. ראשה של ורד היה מוטה אחורה ועיניה היו עצומות. פשטתי את תחתוניי בזריזות, מקווה להיכנס מתחת לקצף לפני שורד תפתח את עיניה.
המים היו חמימים נעימים. הצטופפתי בחלל הפנוי שהיה בתוך האמבטיה והמתנתי להוראות. ורד הרימה את רגלה השמאלית מתוך המים והניחה אותה על כתפי הימנית מבלי לפתוח את העיניים.
"תמשיך!", פקדה.
העברתי בעדינות את הסכין, הפעם התחלתי מהמפשעה שלה, מנסה להימנע מכעס מיותר. ורד המשיכה ללגום מכוס היין, נהנית מהמוזיקה המתנגנת, מהמים ומהסיגריה שלה. ישבתי מולה וחשבתי על זה שאף פעם לא עלה בדעתי שאני אאלץ לעשות דבר כזה, ועוד בפקודה. משהו בכל הסיטואציה הזו גירה אותי מאוד. אני לא יודע אם הסיטואציה שלה ושלי באמבטיה, מגע גליה עלי או... כל עניין הפקודות וההוראות האלו. מה שבטוח, אני לא ממש יכול לנתח את המצב כרגע ואני גם לא בטוח בכלל שאני רוצה להפסיק את זה. משהו בתוך תוכי אהב את זה.
"אתה יודע למה ביקשתי ממך להביא יין?", שאלה ורד מבלי להרים את ראשה.
"לא", עניתי.
"היום אנחנו חוגגים", חייכה ורד. "יש לנו רעיון למסע הפרסום ובהמשך השבוע אנחנו נציג אותו ליהונתן".
"לנו?", תהיתי. "אני לא זוכר שבכלל דיברנו על זה".
"בטח שכן! עבדנו על זה יחד." היא נשמעה כל כך בטוחה בדבריה עד כדי כך שהיא גרמה לי לחשוב שהיא סובלת מבעיית זיכרון.
שתקתי. לא רציתי לעורר דיון סביב זה. הנחתי את הסכין בצד והעברתי יד עדינה על רגלה, בוחן את עבודתי כפי שהיא ביקשה קודם לכן. הייתי שבע רצון מהתוצאה וקיוויתי מאוד שגם היא תהיה שבעת רצון, למרות שנראה היה שהתוצאה פחות חשובה לה. היא נהנתה מהעובדה שאני מגלח לה את הרגליים. משום מה, לא היה לי אכפת. באופן מאוד מוזר, מצאתי את עצמי נהנה מהסיטואציה עד לרמה כזו שקיוויתי שמשהו לא ימצא חן בעיניה והיא תאלץ אותי להמשיך ולעשות דברים בשבילה. באותו הרגע הבנתי שכנראה השיחה שהתכוונתי לנהל איתה בקשר להמשך עבודתנו יחד לא תתקיים.
"קום, תפרוש לי מגבת. אני רוצה לצאת", פקדה עלי.
הייתי נבוך מאוד מהזקפה שהיתה לי אבל ידעתי שאין פה מקום לסרב או לבקש הקלות.
נעמדתי בזריזות, מניח לרוב המים לטפטף ממני. סבון עדיין כיסה חלקים בגופי אבל לא את החלקים הנכונים.
"אני רואה שהיה לך נחמד", גיחכה ורד.
הרגשתי את המבוכה מטפסת מעלה וצובעת את פניי באדום.
"עכשיו תשתלט עליו ותביא לי כבר את המגבת".
לבשתי במהירות את התחתונים שלי, חושב על העובדה שהעדפתי שלא להיכנס איתם למים כדי שלא יירטבו והנה הרטבתי אותם בכל זאת. הרמתי את המגבת שהיתה מונחת שם ופרשתי אותה לפני, מסיט את מבטי הצידה.
"מה קרה? לא נעים לך להסתכל עלי?", שאלה ורד בטון מזלזל. "אתה בטח חושב שמה שיש לך בבית טוב יותר, יפה יותר". היא נשמעה מעט כועסת.
"לא", מלמלתי חרישית. "חשבתי שאת תעדיפי שאני לא אסתכל".
"כשאני רוצה משהו, או מעדיפה משהו, אני אומרת את זה. אני לא אתן למוח הקטן והמוגבל שלך את ההזדמנות לפרש אותי, כי הוא מפרש לא נכון!". היא נעמדה והציתה לעצמה סיגריה נוספת. "עכשיו תנגב אותי!", ציוותה עלי שוב.
הנחתי עליה את המגבת והתחלתי לנגב אותה בעדינות. ריח הסבון מרענן ונעים. הסיטואציה שבה אני עומד לידה, רטוב כולי, לבוש בתחתונים בלבד, ומנגב את גופה הערום לפקודתה, היתה מוזרה מאוד אבל נעימה באופן מפתיע. הרהרתי שוב במה שורד אמרה לי קודם, על הרעיון למסע הפרסום שעליו עבדנו יחד, והבנתי שבכלל לא אכפת לי שלא הייתי שותף. רציתי לעשות עוד דברים בשבילה.
אחרי שסיימתי לנגב את כל גופה, שמתי לב שאני עדיין רטוב ורועד מקור.
"אני יכול להתנגב?", שאלתי את ורד.
"קודם תמרח אותי בקרם", ענתה. "אני לא רוצה להתקרר".
"אבל אני עלול להתקרר", ציינתי.
"אני לא יודעת באיזה שלב בהכרות הקצרה שלנו, גרמתי לך לאשליה שאתה באמת מעניין אותי", אמרה בקול מזלזל. "הקרם נמצא בארון מעל לכיור. ותחמם את הידיים שלך לפני".
הוצאתי מהארון בקבוקון של קרם לבן, בריח וניל, שפכתי ממנו קצת על כפות ידיי.
"תהיה עדין!", פקדה עלי ורד בקול תקיף. "תנועות איטיות וסיבוביות".
התחלתי למרוח את צווארה של ורד בעדינות. משם ירדתי לכתפיים ולזרועות. השתדלתי להיות עדין מאוד רק כדי לרצות אותה. לא ידעתי אם זה כדי שהיא לא תכעס או כדי שהיא תאפשר לי לעשות את זה שוב. לקחתי עוד קרם מהבקבוקון והתחלתי למרוח את הגב של ורד, עד לקו המותניים. שוב לקחתי מעט קרם, ירדתי על בירכיי והתחלתי למרוח את רגליה, התחלתי מעט מתחת לקו האגן והמשכתי עד לכפות רגליה.
"אל תדלג על אף חלק! הקרם לא ימרח את עצמו", אמרה.
הבנתי שורד מתכוונת לישבנה, שעליו העדפתי לדלג עד שאקבל הוראה אחרת.
אחרי שסיימתי נעמדתי על רגליי וחיכיתי להוראות נוספות. מבט חטוף במראה גילה לי ששפתיי כחולות. כנראה שההתרגשות וההתעסקות בורד גרמה לי שלא אשים לב לעובדה שקר.
ורד ציוותה עלי לעמוד מולה. "עכשיו פה!", אמרה בקול קריר והציתה לעצמה סיגריה נוספת.
שוב לקחתי מעט קרם והתחלתי למרוח עליה את הקרם, בעדינות, מהצוואר ומטה. הפעם לא המתנתי להוראות והחלטתי על דעת עצמי שלא לדלג על אף חלק מגופה של ורד. מרחתי את החלק העליון של החזה שלה וירדתי לשדיים שלה. בהתחלה מרחתי את שניהם במקביל. אחר כך הפניתי את שתי ידיי לשד הימני שלה, משקיע בו את מלוא תשומת הלב. מורח, מלטף, מרים... הרגשתי כמו ילד שקיבל צעצוע חדש. שתי דקות אחר כך עברתי לשד השמאלי, משקיע בו את אותה תשומת הלב. לפני שהמשכתי הלאה לכיוון הבטן, העברתי שוב הידיים שלי על השדיים שלה, מלטף את הפטמות הקשות שלה עם האצבעות שלי.
"הפטמות שלי הן לא משחק", ירתה ורד לכיווני, תוך שאיפה נוספת מהסיגריה שבידה.
הקול שלה רמז לי שהיא נהנתה מהמגע אך כנראה שלא רצתה להודות בכך.
המשכתי הלאה לכיוון הבטן שלה, המותניים, הרגליים. מרחתי את רגליה מלמעלה ועד למטה, שוב ושוב, בתנועות איטיות ועדינות, מתמקד ברגל אחת בכל פעם. בזמן שמרחתי את חלקה הפנימי של הירך שלה, העליתי את ידי בתנועות קטנות מעלה עד שיכולתי להרגיש את נשימותיה משתנות. ככל שהתקרבתי יותר, שמתי לב שהיא מפשקת את רגליה יותר.
עצמתי את עיניי והתרכזתי במגע ידיי על ירכה ובנשימותיה. יכולתי ממש להרגיש את ההתרגשות של שנינו, החום והרטיבות שלה והזקפה שלי. לפתע שמתי לב שהנשימות של ורד התייצבו.
"אני מקווה שאתה נהנה", קולה עדיין רעד במקצת. היא עטפה את עצמה בחזרה במגבת, פתחה את הדלת וסימנה לי לצאת. שניה לפני שיצאתי נזכרתי שהבגדים שלי בחדר האמבטיה. הרמתי מבט מבויש אל ורד, מצביע על בגדיי המונחים שם.
"תסתדר בלעדיהם עוד כמה דקות", אמרה.

עמדתי מחוץ לחדר האמבטיה, ערום, רועד מקור, מנסה להבין את מה שקרה שם. כשורד פתחה את הדלת היא היתה לבושה בטוניקה חמימה.
"אתה יכול להיכנס", הצביעה על הדלת.
נכנסתי פנימה והתלבשתי במהירות, עדיין מריץ בראשי את מה שקרה בחדרון הזה עד לפני מספר דקות. כשיצאתי, מצאתי את ורד יושבת בסלון וסיגריה בידה וגבה אלי. בעודי מנסה להחליט אם לשאול אותה על מה שהיה הערב, הרימה ורד את ידה וסימנה לי ללכת.
"יום שלישי, 18:00!", אמרה וגרמה לי להבין שאני כבר לא אקבל הסברים.

Photo by bruce mars on Unsplash

פרק 8:                 https://www.amour.co.il/amour-media-story-256865

פרק 10:               https://www.amour.co.il/amour-media-story-256891

זוהר איתן

בן 43, נשוי ואב לשניים, חי את חיי בישוב שקט אי שם בארץ.
מנסה לטפח כשרון כתיבה שביצבץ קצת אחרי משבר גיל ה-40.
אוהב את החיים ואת אמא אדמה.
מנסה להישאר שפוי במציאות מטורפת!
אוהב אנשים ונשים, אפילו את שלי...