שבת אחר הצהריים, בזמן שהארץ שלנו עדיין רועשת והמומה מהרעיון של “טובי בניה” פוגעים בכבוד של אשה מעבר לים, ממש הפתעה, מה אני אגיד לכם (תדמיינו אותי בקול הכי ציני שלי), אני לוקחת טרמפיסט איתי, קצין מאחד המוצבים הכי טיזינביים שתכירו (ורובכם לא תכירו כי לא לכולכם יש בת מדהימה כמו שלי, לוחמת קרקל ובעיקר פשוט לוחמת ואמזונה בפני עצמה).
אז אחרי שקיבלתי מבתי, שזכתה לקבל קצת טעימה מהבית, סיור מודרך בחור הכי חור של המדינה ליד גבול מצרים, עוד יותר התמלאתי גאווה שהיא וחבריה, שומרים שלא ייכנסו לארצנו הקטנטונת סמים בשפע ועוד כל מיני חולירעות.
ואז בדיוק כשחשבתי שלא אוכל להתמלא בעוד גאווה, התיישב לידי ברכבי קצין שריון שהוא חלומה של כל אם ואב בעולם. הוא לא רק מלח הארץ, הוא גם השוקולד, מסטיק, ומנטה שלה.
ראש יפה וחכם על כתפיים רחבות ומלאות אחריות על חייליו ובתור מי שגדלה בבית הכי צבאי שיש ולאבא שהוא אלוף משנה שעבר את כל מלחמות ישראל ולא הסתפק בזה וכתב וחקר אותם, אין לי ספק שזיהיתי כאן את הרמטכ”ל הראוי הבא של ישראל אם רק ירצה בכך. (רוב הסיכויים שהמיסים ושאר הקשיים שיש למדינה שלנו יגרמו לו לעזוב לקנדה ולהתעשר מכל הטוב הזה שיש לו להציע לעולם כמו טובים ורבים, אבל מילא).
אם לחבר את הפסקה הראשונה לשלי לפסקה הקודמת לזו ואחרי שעה וחצי של נהיגה מסוף העולם לשפלה כדי לקרב אותו לקורס הבא שלו, יש לי משהו אחד להגיד לכם – יש תקווה.
ולא רק השיר הלאומי שלנו התקווה, יש תקווה בקרב בני הטובים שלנו (והפעם בלי מרכאות וציניות). אם הוא מביא איתו עוד אפילו מאה כמוהו ואני בטוחה שיש יותר, יש עתיד למדינה שלנו – כזו שנהיה גאים להגיד שאנחנו חלק ממנה.
גם היום, שהנערים, עלאק נערים, גברים לכל דבר וענין כי הוכיחו שהם “גברים” לעיני כל העולם, שוחררו, אין אמא בעולם הזה ובטח לא בישראל שתסכים שאחת מהבנות שלנו תצא עם אחד מה”גברים” האלה, גם אם הם יצאו “נקיים” מהפרשה ויש להם עוד את החוצפה לתבוע את הבחורה על עוגמת נפש או שיט כזה ואחר. האמת מיציתי לתת להם במה כי פשוט בא לי שיירקבו לתוך עצמם בשלב הזה וזהו.
אז לגבר האמיתי שישב לידי במשך שעה וחצי והנעים את זמני בשיחה קולחת, משכילה, מרעננת, אני רוצה להודות לך שמילאת את עתידי בתקווה שבנות טובות ובהן בנותיי, ימצאו יום אחד גבר מדהים כמוך כי הן חונכו כמוך בדיוק ואין סיבה שטוב לא יפגוש טוב.
כמורה ומחנכת בישראל, אני מודה להוריו ומחנכיו על חינוך שאין לו מחיר ואם ישנתי עד כה טוב בלילה כי ידעתי שהבת התותחית שלי וכמוה יושבים על גבולות ישראל ובתוכה ושומרים על כולנו (כן גם על אלה שעושים לנו שם רע בעולם וגורמים לנו לאבד תקווה), עכשיו אני יודעת שהעתיד של המדינה שלי מופקד גם בידיהם של אנשים כמו מלח/ך הארץ הזה.