קול הלב

קול הלב

"תפסיקי לרצות להיות מי שאת לא." צרח לה הקול באוזן. "תקבלי את מי שאת על כל גוונייך."

היא המשיכה להביט בתמונות, לראות את הבעות הפנים המספרות לה מיהי האישה הזו, על תנועות הגוף שהצלם הצליח להקפיא ואפשר לראות בהן את נדיבות הלב של המצולמת. 
העיניים שלה המשיכו לתור אחרי הסיפורים שבשפת הגוף והפנים, מזהה דברים שאין בה.

היא ניערה את ראשה וסגרה את חלון התמונות שבמחשב. מבינה שמשהו מוריד אותה למטה היום והיא לא זקוקה לשום דבר שיעזור למשיכה הזו.

היא ניתקה עצמה מהכיסא והבהייה במחשב וניגשה למקרר מוזגת לעצמה כוס סודה.
"זה זמן למרפסת וקצת שמש." היא מלמלה לעצמה והתיישבה בפינה המוצלת שבמרפסת"

היא לקחה את הפנקס והעיפרון שהיא משאירה באופן קבע במרפסת והחלה לכתוב. "רק מה שאת אוהבת תכתבי," זמזם לה הלב שלה. "יש בך הרבה טוב, יש בך שמחה, תשוקה ואהבה, תתמקדי בהם, זה היופי שקורן ממך. יש בך כוח שאת אפילו לא מרגישה בו, הוא צץ במילים שלך, הוא יוצא בעשייה שלך, אל תעלימי אותו, אל תקטיני את עצמך גם לא מול עצמך." היא שמעה כל מיני קולות מדברים אליה מתוך תוכה וכשהרימה את עיניה מהדף הבינה שהיא כותבת לעצמה את כל זה.

הדמעות טיפסו עם המילים. "מה לעזאזל קורה לי היום?" היא מחתה בעצבנות את הרטיבות שביצבצה בעיניה וחזרה לשקוע במילים.

"זה הזמן לשחרר כל מחשבה, התבוננות וצורך באחרים." צְעקה ביתרה את המרווח בין ליבה לבטנה. "רק את עצמך את צריכה. להקשיב היטב לקול הלב שלך."

 

 

 

 

 

תמונת הקאבר צולמה על ידי הלב של אלינורי 

 

נעה גביש, לב פתוח

זה הלב שלי ויש בו מקום לכולם, מכל הסוגים, לאהבות מכל המינים והזנים השונים שלהן.
כאן ארשה לעצמי לדבר, לשיר ולספר אהבה איטית, כועסת, שונה, אישית, כללית וגם אהבה עצמית של אדם לגופו ונפשו.