איך לעצור את הזמן / מאט הייג

איך לעצור את הזמן / מאט הייג

 ז'אנר: פרוזה תרגום

334 עמודים | הוצאה: כנרת זמורה דביר | תרגום: אביגיל בורשטיין | שנת הוצאה בארץ 2019

 

"וממש כפי שנדרש רק רגע למות, נדרש רק רגע לחיות. כל מה שצריך הוא לעצום עיניים ולהניח לכל הפחדים העקרים להישטף."

 

זמן הוא מושג מאוד בעייתי.

לכל אחד מאיתנו יש התייחסות שונה אליו. ראייה אחרת, תפסיה שונה.

ומה שבטוח? הגדרת זמן ותחושותיי לגביו השתנו במרוצת השנים. אם פעם הייתי שאננה, ראיתי שהכל בסדר, שלא דחוף לי ולא לחוץ לי וממש לא בוער לי כי הדברים היו במסלול אחד וברור, היום זה אחרת. מזה כמה שנים עברתי שינוי דרסטי בחיי שהציב אותי במירוץ נגד הזמן...אומנם אבוד, אך קשה לשחרר ולהרפות כשמרגישים שהוא חומק מבין ידינו.

 

ואז יש את טום הזרד. האיש שיש לו זמן בשפע ובשפע אני מתכוונת לנצח נצחים. איך? הוא סובל מתסמונת נדירה שעצרה את קצב התקדמות הזמן אצלו. הוא גדל ומזדקן בקצב מואט בהרבה מאחרים עד כדי מאוד של שנים. האיש הוא היסטוריה בהתהוות שחווה את כל מה שאנחנו מכירים כהיסטוריה וכנראה ישרוד הרבה אחרינו.

 

אז כן, זה אלמנט של פנטזיה בסיפור אבל הוא היחידי. יתר הסיפור הוא אוניברסלי ואנושי בהרבה רבדים שכל אחד יזדהה עם העלילה והתחושות.

 

מה הכי מפחיד בלהתבגר? בזה שתוחלת החיים עלתה בעידן המודרני? אני מאמינה שזה הפחד להיות לבד.

 

"וכשאני אומר בודד, אני מתכוון לבדידות מהסוג שמיילל בך כמו רוח מדברית. זה לא היה רק אובדן האנשים שהכרתי, אלא גם האיבוד של עצמי. איבוד של מי שהייתי כשהייתי איתם."

 

טום חי בצל הפחד בשל היותו שונה. לאורך השנים וככל שהכה שורשים במקום אחד לתקופה "ארוכה מדיי" אנשים הרימו גבה, שמו לב שאינו מזדקן. ובתקופות חשוכות, זה היה מסוכן. אז הוא נאלץ לעקור את עצמו שוב ושוב ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש. מקום חדש, שם חדש ועיסוק חדש. האומנם משנה מקום משנה מזל?

 

"אפשר לומר שאני רואה את חיי כמעין בבושקה, שגרסאות שונות שלה חבויות זו בזו, כל אחת מהן מכסה על השניה, כך שהחיים הקודמים אינם נגלים כלפי חוץ, אך הם עדיין שם."

 

סיימתי לקרוא את הספר המדהים הזה ביום 24.8.19 ועד עכשיו אני נאבקת עם מה לכתוב ואיך לכתוב בכדי להעביר לכם עד כמה נהניתי ממנו.

 

אם לא מספיק מסובך שהוא שונה מאחרים, חי חיי נוודות, אסור לו להשתקע במקום אחד ליותר מתקופה מסויימת, הוא משויך לאגודה של אנשים החולקים את אותה התסמונת כמוהו. וכמו בכל אגודה, ישנם חוקים וכללים וישנן דרישות. עד שהוא מתעייף ומחליט ללמד היסטוריה, אותה היסטוריה שהוא אוהב ושבעצם חי אותה כך שהיא העבר האישי שלו. ואז מכיר את קאמי, מורה לצרפתית שעובדת איתו באותו בית ספר ומגלה בו עניין. מה יעשה? האם יאפשר לה להיכנס לחייו?

האם ישתף אותה בסודותיו? האם ירשה לעצמו לאהוב ולחיות חיים "נורמליים"?

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של טום. הכתיבה לא פחות מגאונית בעיניי. התרגום נפלא! וזה הוסיף לחוויה שלי. טום מראה לנו כמה קשה באמת לחיות סוג של חיי נצח. הוא מראה לנו שקשה להתאהב מהפחד שהוא לא יזכה לנצח ביחד הסטנדרטי המוכר לנו בני התמותה. לחיות בצל אהבה שכבר איננה. אך לו יש מטרה והוא נודד בעולם בתקווה למצוא את מה שהוא מחפש יותר מכל. ברור לכם שאני לא מתכוונת לגלות לכם מה!!

 

הספר הזה גדוש בתובנות לחיים. צילמתי הרבה מאוד ציטוטים שהתחברתי אליהם ברובד אישי וכאלה שדיברו אליי וממש אהבתי ולמען הגילוי הנאות, זה קורה לעיתים רחוקות כך שבעיניי זה עוד מדד לגאונות הכתיבה.

 

ממליצה לכם בחום רב לצלול בחזרה להיסטוריה דרך עיניו של טום ופשוט להתאהב! קריאה מהנה!

 

 

הסקירות של איה

בבלוג זה אעלה את סקירותיי לספרים אותם קוראת, ואולי עם הזמן, אפילו אעלה דברים שאני כותבת.

Welcome to Aya's Book Reviews!

This is where I'll be sharing my book reviews with you guys and hopefully, one day I'll be uploading pieces I've written as well.