החודש אהיה שנה חופשיה, לא רק חופשיה מזוגיות ארוכה יותר מהחיים שלי לבדי, אלא גם חופשיה מאנשים שהיוו חוסם עורקים לחיים שרציתי לחיות.
היום אני חופשיה מהצורך להסכים כשלא בא לי להסכים, חופשיה מלעשות דברים שמטרתם היתה בעיקר לרצות אחרים, בעיקר על חשבון עצמי.
היום אני בכיף חופשיה מלתת הסברים לאן אני יוצאת, למה ומתי חוזרת, משהו שעשיתי ללא הפסקה מאז שאני זוכרת את עצמי.
אבל לא פחות, אני חופשיה מהצורך במישהו אחר בחיי שיהיה אחראי לאושר שלי ולמצב הרוח שלי.
קניתי לעצמי בערב חג פרחים, כי אני חופשיה מהציפיות שאחרים יקנו ויעשו לי.
היום יותר מאי פעם, האושר שלי בא מתוכי ולמעני.
אני אשה עצמאית יותר וחזקה יותר ממה שהייתי בכל ארבעים וחמש שנות חיי ואם זה אומר שבתהליך הזה נותרתי ללא משפחה מורחבת ונפרדתי מזוגיות של עשרים ושש שנים, בשביל זה אז זה בדיוק מה שזה.
אני לא מבקשת סליחה ולא סולחת, לא בגלל אגו מנופח או הרגשה שרק אני צודקת והאחרים טועים, אלא כי אני בחרתי לפני שנתיים לא להתחרט על שום דבר, אז איך אני אצטער עליהם ועוד אבקש סליחה?
אני מקבלת את השנה החדשה באהבה ומחכה לכל מה שהיא תביא לי בכליון עיניים ובעיקר דואגת שלא משנה כמה אתן שייגעו לי בלב, אף אחד לא ייגע בחופש שלי.
