sorry not sorry

sorry not sorry

רגע לפני כיפור
כל עניין הסליחות צף
השנה יש אנשים שהייתי רוצה לשמוע מהם את המילה סליחה.
כנראה ששוב אני חולמת בהקיץ.
במקום לחשוב עליהם אני חושבת עם עצמי האם יש מישהו שאני צריכה לבקש ממנו סליחה?
הוא ישר עולה לי למחשבות (כאילו שאי פעם עזב אותן..) הוא מאלה שהייתי רוצה לשמוע ממנו את המילה סליחה אבל עם כוונה ולא 'מצטער' חסר משמעות שמוציא אותו ידי חובה.
אבל אולי גם אני פגעתי בו?
בפעם האחרונה שדיברנו (אם אפשר לקרוא לזה ככה) הטחתי בפניו את כל מה שאני מרגישה אולי בצורה אינטנסיבית מידיי.
אולי זה פגע בו?
הוא תמיד אמר לי שהוא לא נפגע מכלום ושכלום לא מזיז לו.
אבל אלה, הם הכי נפגעים בקלות.
אז אולי פגעתי בו.
אבל רק אולי, ואולי זה אמור להפסיק להטריד אותי..
כל עניין הסליחות הזה הופך לי את הבטן..
או שאלה המחשבות עליו..
שנה שעברה ביקשתי סליחה מליבי, על כך שגרמתי לו להיכנס לדלת פתוחה לכדי חריץ. למרות שכל פעם נזרק החוצה חבול, דחקתי אותו לשם שוב בשביל כמה שעות של עושר..
הרי מה זה מול לתקן עוד שבר בליבי השבור גם ככה.
השנה, אחרי שלמדתי לשמור על ליבי ונפשי טוב יותר, לוקח לי זמן לשחרר אותו והאמת, אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי.
וההוא, עם הסליחה..? במחשבה שניה, לא צריכה להתנצל בפניו, במשך חצי שנה הוא שיחק כדורגל עם הלב שלי, עם הראש שלי.
אם כבר בסליחות עסקינן אז רק סליחה אחת אחרונה והכי אמיתית. אני רוצה לבקש סליחה מעצמי שלא האמנתי שמגיע לי יותר מכמה שעות של כיף, שמגיע לי יותר ממה שקיבלתי ממנו.
אז את סולחת ? 

ספיר כהן

כשהלב פגיע וחשוף המילים הכי מרגשות ואמיתיות יוצאות לחופשי.