תגידי שאת שלי, אליזבת נורבק

תגידי שאת שלי, אליזבת נורבק

ז'אנר: מותחן פסיכלוגי
487 עמודים | הוצאה: דני ספרים הוצאה לאור | תרגום: דן כ"ץ | שנת הוצאה בארץ 2019

איפה עובר הקו בין אהבה לבין אובססיה? בין דאגה לבין רכושנות? בין תקווה לבין הזיה? בין עובדה מוחלטת לבין תקווה?

שאלות אלו עומדות בבסיס המותחן המשובח הזה שבכלל הייתי בהלם לגלות שהינו ספר הביכורים של הסופרת.

לפני עשרים שנה, סטלה הצעירה נכנסת להיריון מהחבר שלה ויולדת את אליס. במהלך חופשה משפחתית, אליס נעלמת. כוחות המשטרה מוזעקים אך איש אינו מוצא את אליס וסטלה וקרוביה נאלצים להשלים עם אובדנה של אליס. האומנם? האם תוכל סטלה להשלים עם העובדה הזו, שאליס איננה?

בהווה, סטלה היא פסיכותרפיסטית הנשואה באושר ואמא לילד בן 13. על פניו, נדמה שהמשיכה בחייה ושיקמה אותם היטב. עד שיום אחד מגיעה בחורה צעירה בשם איזבל למרפאה שלה.
סטלה בוחנת את איזבל.
מדקדקת בתווי פניה,
עומדת על מאפיינים ייחודיים המוכרים רק לה.
האם היא רואה נכון?
האם זו בעצם אליס שיושבת מולה ומדברת אליה?
או שמא היה באיזבל משהו שהיווה טריגר שהזכיר את אליס?

שאלות רבות מכרסמות בסטלה. היא מאבדת את האיזון שלה. התנהגותה מתחילה להיות מוזרה ומשונה והסובבים אותה שמים לב. היא רוצה לדעת בוודאות אם איזבל היא בעצם אליס.

מכאן כל החלטה וצעד שסטלה נוקטת, מעוררים תגובות ולאו דווקא חיוביות.
דברים מוזרים מתחילים להתרחש. אירועים משונים שמשכנעים את סטלה שהיא עלתה על משהו ומצד שני, משכנעים את משפחתה, חבריה ועמיתיה שהיא ירדה מהפסים.

ואז יש את קרסטין, אמא של איזבל.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיהן של סטלה, איזבל וקרסטין. הכתיבה קולחת, מותחת, מסקרנת ובשלב מסויים אפילו מעתיקת נשימה. ההתפתחות של העלילה הייתה נפלאה. ישנם גם פרקים מתוך יומנה של סטלה מהתקופה שבה גילתה שהיא בהיריון ועד אובדנה של אליס והם עוזרים להשלים את התמונה במלואה.

דמויות המשנה נרקמו בקפידה ונשזרו בצורה נהדרת בעלילה בכדי לעבותה ולהוסיף לה עומק. התפניות בסיפור היו נפלאות ואני מודה, הצטמררתי בכמה חלקים ונותרתי פעורת פה. הסופרת מתחה אותי עד הסוף ונהניתי מכל רגע.

זה סיפור על אובדן, על תקווה, על תחושת החמצה ואשמה, על יחסי הורים ילדים, על צמיחה מטראומה ומהצורך להמשיך האלה אך נותרת השאלה: באיזה מחיר. הסיפור הזה הזכיר לי את רון ארד ז"ל והחיילים שלנו שנחטפו ופשט הציף אותי בתחושות אוזלת היד של ההורים והמשפחה. לצערי, גם במשפחה שלי חווינו מקרה של בחור צעיר שנעלמו עקבותיו ובמשך שנה ושמונה חודשים כולנו סירבנו להשלים עם העובדה שהוא איננו עד אשר התגלתה גופתו כך שאני יכולה להבין את הצורך הבסיסי הזה בלדעת בוודאות מוחלטת שהיקר לנו מכל אכן נפטר. קשה להשלים עם המחשבה שמישהו מת כשאתה לא רואה אותו במו עיניך. קשה באמת לקבל את הרעיון של להמשיך הלאה בלי סגירת מעגל ממשית. אז הסיפור הזה התחבר אליי הן בפן האישי והן בתור ישראלית.
תקווה היא הדבר האחרון לאבד ואם אתם בטוחים או יש לכם ולו הקטן שבאחוזים שייתכן ואתם צודקים, בכל מישור בחיים, אל תרפו! רדפו אחרי האמת שלכם, הגשימו את עצמכם ואת חלומותיכם אך זכרו להפעיל את השכל יחד עם הלב.

חייבת לציין שהתרגום נפלא! וכמובן, קבלו המלצה רותחת ממני לקרוא, להצטמרר ולהתרגש!

#מתח_גבוה

לרכישה במחיר מבצע:
https://indiebook.co.il/shop/תגידי-שאת-שלי

מוזמנים לעקוב אחר סקירותיי:
הסקירות של איה

הסקירות של איה

בבלוג זה אעלה את סקירותיי לספרים אותם קוראת, ואולי עם הזמן, אפילו אעלה דברים שאני כותבת.

Welcome to Aya's Book Reviews!

This is where I'll be sharing my book reviews with you guys and hopefully, one day I'll be uploading pieces I've written as well.