בחירה

בחירה

אהוב שלי

השבת התחילה כאן כבר ביום חמישי. נסעתי לקנות את הירקות לבישולים שלי, וקניתי גם פרחים. זר כלניות רטובות מגשם עטופות בשקית קטנה. אמרתי לעצמי שהכלניות האלה הן הסימן שאתה אי שם חושב עליי.

למחרת, החלטתי שאני יכולה לקום מאוחר, שהרי אין מה למהר, אין למי למהר כי אתה לא כאן. קמתי לאט, אירגנתי את עצמי לאט. הכנתי לי כוס גדולה של תה חם ומהביל והתחלתי לבשל לי מרק, אורז לבן וקציצות ברוטב אדום. הריחות התפשטו להם בבית וחיבקו אותי בחום כאילו היו החיבוק שלך.

השמש התחילה לרדת אל הים, קרניה צבעו בכתום את השמים ואת כדור הקריסטל, שניצנץ ופיזר שברי אור על הקיר הלבן. הדלקתי את נרות השבת והתפללתי בשקט לשבת טובה ומבורכת, לאהבה ללא תנאי ולשלום בתוכנו.

 

אישה שלי

אצלי השבת עדיין לא התחילה. את יודעת שאני בצד השני של העולם ובכלל אני לא ממש זוכר שהיום שבת. הימים מטשטשים להם והשעות מקבלות משמעות אחרת ממה שיש להן בבית. מוקדם אצלינו כאן רחוק, זה ממש מאוחר, שם אצלך. ואל הלילה אני מגיע ממש בקצה הערות שלי, כמעט לא חושב על כלום, לא זוכר כלום חוץ מהתכלית אליה נסעתי לצד השני של העולם.

אני יכול להריח את ריח הבישולים שלך כשאני מחבק אותך. מריח את אדי הבישול כשאת נשטפת במים החמים לידי במקלחת. אין תחליף לריח של בישולי בית ולטעם הנשגב והמנחם של תבשילים שנעשו ביד אוהבת.

אני יודע שאני לא אומר לך את זה לעיתים קרובות – אני מתגעגע. כן לך אין בעייה להגיד את זה כל הזמן. ואני לא אומר לך את זה כי הגעגועים קורעים את ליבי ואני מעדיף להדחיקם.

אבל היום ערב שבת. אני כאן לבד במשימה, שאת מכירה ויודעת כמה היא חשובה לי ולנו. שולח לך נשיקות ואהבה ממרחקים. תפללי גם עלי בבקשה.

 

אהוב שלי

התפללתי עליך – עלי ועל שנינו יחד.

אני יודעת הכל. לפעמים הידיעה הזו כל כך כואבת עד שאני מעדיפה לא לדעת כלום. פעם שמעתי משפט כזה שאומר "אין שכל אין דאגות" ולפעמים אני רוצה לחיות בלי דאגות. גם אם זה אומר שזה בלי שכל.

אני מתפללת עליך שתשלים את המשימה שלך ותשלים עם עצמך. שתחזור אלי שלם עם עצמך, שלם עם ההחלטות שלך, שלם עם הבחירה.

אני מחכה לך כאן, אתה יודע. מחכה בשקט, בלי פחד. רגועה ובטוחה שמה שצריך לקרות יקרה ויהיה.

אקדש על החלות והיין ואוכל את מטעמי השבת בחיוך. בשימחה על ה "יש" על הטוב שזכיתי לקבל ועל האהבה שזכיתי לאהוב.

אישה שלי

מצטרף להודיה שלך. זכיתי לאהוב ולהיות נאהב. בורכתי בזכות הבחירה ואני אשתמש בזכות הזו לטוב ולאהבה.

שתהיה לך שבת מבורכת ומלאה בטוב. אני שולח לך את האהבה שלי ארוזה במילים חמות ונשיקות.

 

היא סוגרת את מכשיר הטלפון שלה. כמהה לדבר איתו ולא רק לקרא את מילות האהבה שלו. היא בוכה, הגעגועים פוצעים את ליבה. היא רוצה אותו כאן לידה – שלם. מחכה לו שיחזור אליה בבחירה מלאה בה .

הוא סוגר את מכשיר הטלפון שלו. מתאפק שלא להתקשר אליה ולבכות איתה. כן הוא יודע שהיא בוכה עכשיו, מכיר אותה היטב. הוא מתאפק מלעלות על המטוס הראשון ולחזור אליה, כשהוא משאיר מאחור את המשימה שלשמה הגיע הנה. אבל לא! הוא יודע שהוא חייב לעשות את מה שבא לעשות. הוא חייב את זה לשניהם.

 

כשיפגשו כעבור שבוע, היא כבר לא תראה מאחוריו צלליות שמקיפות אותו. היד שכאבה לה מאז הבינה הכל, כבר לא תכאב לה יותר. הוא יגיד לה שהוא אוהב אותה ובחר בה. היא תבכה והפעם משימחה. אבן גדולה תמוסס מליבה.

 

 

נורית בורגר ינאי - מכאן ומשם, ובעיקר מהלב

אישה, אמא, מכאן ומשם ומכל מקום

מטיילת בדימיון, משוטטת בדרכי הנפש שלי, נושמת את האוויר שלנו וחולמת על צלילות הרים במקום אחר. כותבת למגירה ובעיקר במחשבה.


סיפורים נוספים של נורית בורגר ינאי - מכאן ומשם, ובעיקר מהלב