אהבה ממגע ראשון

אהבה ממגע ראשון

הכרנו בצבא, הוא היה שריונר כחול עיניים, אני לימדתי נערים שטיפלו בטנקים, לקרוא ולכתוב, קצת חשבון, קצת אנגלית ובעיקר למדתי מהם כיצד אפשר להיות נער שובב עם ראש נבון וידיים טובות כנגד כל הסיכויים.
כל שידעתי עליו זה שהוא גבוה, עיניים כחולות ומפקד על פלוגה של טנקים ועל הנערים שלי.
מכל אחד מהם, שמעתי את שמו, הקשבתי לסיפורי הערכה שלהם עליו ואחרי זמן לא ארוך הבנתי שאני מכירה אותו דרכם והרגשתי איך אני מתאהבת במישהו שלא ראיתי מעולם.
הוא היה יוצא פעם בשבועיים בימי שישי בבוקר לסוף שבוע. אני הייתי מגיעה לבסיס חמישה ימים בשבוע כל בוקר וחוזרת הביתה כל אחהצ.
גרתי בתל אביב, הוא גר בחיפה.
ביום הראשון לשנה האזרחית החדשה, אחרתי להגיע לבסיס. הלכתי למשרד שלי בתחושה שאני צועדת בתוך ענן, בעצם יושבת על ענן ומעופפת לי איתו מעל השביל.
המסיבה המשוגעת שהייתי בה אתמול בלילה, שלא הפסקתי לשתות ולרקוד בה, הרגישה כאילו היא עדין בתוך הגוף שלי.
"היי חיילת יפה, יש עוד אנשים על השביל." עפעפי התרוממו קלות כדי לאפשר לעיני לפגוש עיניים כחולות מופתעות ומחייכות. בבת אחת נעלם הענן שנשא אותי והרגשתי כיצד רגלי אינן מצליחות להתייצב על הקרקע. ידיו אחזו בכתפי, "הכל בסדר?" עיניו שחיפשו את עיני החומות, לא חייכו.
"כן, כן." הבטתי בנעליו השחורות. "סליחה, אני מעופפת היום מקווה שלא הכאבתי לך."
"נעים מאד, אני יואל." הוא לקח את ידי ולחץ אותה. וטוב שכך כי לולא היה אוחז בה הישבן שלי היה נפגש בשביל. המגע החם והחזק שלו, ריכך כל שריר אצלי והרגשתי כיצד רגלי נמסות כאילו היו שעווה חמה.
רציתי לומר לו שאני יודעת את שמו, רציתי להציג אותי.
"את גל, אני יודע, אני לא מפסיק לשמוע עלייך מהנערים שלי." לחצתי את ידו בחזקה כדי שהדם יחזור לזרום חזרה בכל גופי ויעזור לי להתייצב על רגלי.
"הנערים שלי." חזרתי אחריו והבנתי שמה שהרגשתי עד כה מסיפורי הנערים, אכן הייתה אהבה.
זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שמגע של גבר גרם לי להרגיש ככה.
אהבה ממגע ראשון :) .

נעה גביש, לב פתוח

זה הלב שלי ויש בו מקום לכולם, מכל הסוגים, לאהבות מכל המינים והזנים השונים שלהן.
כאן ארשה לעצמי לדבר, לשיר ולספר אהבה איטית, כועסת, שונה, אישית, כללית וגם אהבה עצמית של אדם לגופו ונפשו.