סוף העולם

סוף העולם

למאמר הקודם שלי קראתי "לא סוף העולם" ואיזה מזל ששרדתי עוד שבוע כדי לספר על סוף העולם.

אז ככה, כשגדלים בבית ביטחוניסטי שמומחה במוכנות לתרחישים הכי גרועים, אז הכל נפיץ, מועד לפורענות, מפוצץ בקוסנפירציות ועתיד להפוך לעבר.

התוצאה – אדם חרדתי כמוני, שבוחנת כל התפרצות של מחלה מתפשטת, סכסוך מקומי שמתפרס יותר מדי או הכרזות אפוקליפטיות של מנהיגי עולם ומתכוננת לרגע הגדול.

"קורונה" בהחלט עומדת יפה במשימת ההפחדה התורנית בחיי וכמעט מפתה אותי לפעול בהתאם לנהלים -  למשוך את רוב כספי מהבנק ולהחביא את השטרות מתחת לבלטות, לאגור מזון יבש ומים במכולות ולא פחות חשוב, להשיג לי אמצעי הגנה עצמית חם שיגן עליי מפני הבוזזים ושאר טורפים, סוללות, טלפון לווייני ורגע שכחתי עוד משהו להוריד איתי לבונקר האטומי שטרם חפרתי?

כמי שבנוסף לכל הצרות צפתה בכמעט כל סרט אפוקליפטי, אני מרגישה מוכנה לרע ביותר, כי ככה זה כשאת אומנת להבין לאן כל דבר קטן יכול להוליך ולהחמיר, אגב רוב הסרטים מסתיימים לא כל כך טוב.

על כל אלה לא עזר שהלכתי והתמחיתי בלימודים אקדמיים גבוהים ביחסים בינלאומיים ויודעת למה באמת התחילו מלחמות העולם הקודמות וכבר ציינתי שלא הגיוני שעבר כל כך הרבה זמן בין מלחמת העולם השניה לעכשיו?

אחד מנביאי האסונות החביבים עליי הוא נוסטרדמוס שנחשב בזמנו למשכיל היהודי ההוא שידע לנבא בעיקר אסונות, אבל מה לעשות, גם אצלו 2020 לא נחשבת לשנה כזו מוצלחת בלשון המעטה.

יש שיכנו את זה שגעון...ואני בכלל מוכנה לפתוח את ההימור לגבי מתי "קורונה" תגיע למצב קטלני גם כאן, המשבר הכלכלי שהיא תביא ומתי תתחיל בגלל זה מלחמת העולם השלישית ואיך היא תהיה מתואמת עם הבחירות שלנו או של ארצות הברית?

הבנתם את ענין הקונספירציה כבר? פחד מעליית או התחזקות הגמון שולט, מחסור במשאבים, משבר מזון עולמי, מחלות קטלניות, כסף, כסף, ועוד קצת כסף אלו הסיבות העיקריות ויש עוד כמה אינטרסים בצד הדרך שמתווספים.

 בכלל, אני חושבת שכולנו, בעיקר הישראלים כבר מוכנים לכל תרחיש גם הגרוע ביותר, לפחות מנטלית - שיגורים של בלוני הליום עם נרות להשלמת הלוק, שיגורי טילים על ימין וגם על השמאל, פיגועים מוגשים קר או חם, תאונות מטוסים, משאיות וכדומה.

את כל אלה כבר עברנו לפחות כמה פעמים ואם אתם שואלים אותי אז השגעון הגדול ביותר היא העובדה שאנחנו מסוגלים לחזל"ש מכל רעה שלא תבוא עלינו בערך בזמן שלוקח לכל אזרח במרכז הארץ להגיע למקלט הנעול הקרוב לביתו.

אולי בגלל זה אני באמת חיה כאילו אין מחר בהרבה תחומים בחיי, כי אול זו הפעם האחרונה ש.....

אני מוכנה לכל סוף עולם מלבד לסוף העולם הפרטי שלי והוא יודע את זה.

הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.

כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט.

משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר.

לשיגעון שלי אין מרפא.