לתת מאהבה

לתת מאהבה

כל מי שמכיר אותי יודע שפורים זה החג שלי. תשאלו למה?  כי את כל התחפושות אני אוהבת להכין בעצמי. 

בשבילי זה הכיף הכי גדול, כל ההתעסקות הזאת  איזה תחפושת אכין השנה? ואיך אני אתאפר?  וצריך  לחשוב על משהו מקורי. משהו שאף אחד לא חשב עליו לפני כן.  ויודעים מה, אני אהיה צנועה ואומר לכם שברוב התחפושות זכיתי במקום הראשון, השני, והשלישי.  וזה שווה בהחלט.  כי אם לזכות אז באיזה נופש בבית מלון, או צימר רומנטי. ממש תענוג. 

השנה לצערי התבטלה המסיבה. אתם כבר יודעים  למה. קורונה רבותיי! 

אבל בואו נעזוב את הצרות בצד ונעבור למשהו משמח יותר.  פורים זה חג שמח וצבעוני.  חג שצריך להכניס בו הרבה שמחה, צחוק וריקודים.  חג שאפשר להשתולל בו, לחזור להיות ילדים ולהשתטות בכל מיני תחפושות משוגעות. ומי כמוני אוהבת להתחפש.   לשתות בלי שיעירו לך כמה אתה שותה.

  פורים זה חג של אושר, שמחה וריקודים. כמה כיף לרקוד פורים זה הרבה מתוק. שוקולדים!! 

שזו האהבה הגדולה שלי.  אבל פורים אצלי לא מסתיים רק בתחפושות ובשוקולדים.  מידי כמה זמן ובמיוחד בפורים אני אוהבת ללכת ולשמח אנשים, ילדים , ואפילו קשישים. זה התחיל אצלי בפעם הראשונה שהתנדבתי במעשים טובים, ואז ראיתי כמה אושר שמחה וסיפוק זה נותן לי, ולכל מי שמסביבי.  לראות את הכאב היומיומי שילדים חויים, את הסבל, את הצער שלהם. את ההורים שדואגים כל יום ומתמודדים עם מצבים לא קלים, כל זה עשה אצלי משהו. זה צבט לי את הלב שהחלטתי לעשות מעשה, ובכל כמה זמן ללכת ולשמח אנשים וילדים.  וכך עשיתי. ומאז אני לא מפסיקה עם זה.  אומנם אני בת ארבעים ושש עם ארבעה ילדים אבל זה לא מה שימנע ממני להפסיק לשמח.  כי גם אני ילדה קצת, שאוהבת שמשמחים אותה ועושים לה הפתעות, וכמוני גם שאר האנשים  וכך גם והילדים. ואם יש בכוחי לשמח ולתת מכל הלב, ועל הדרך לעשות עוד כמה אנשים מאושרים אז בשמחה ובאהבה. 

 ואם כבר מדברים על נתינה אז בואו אספר לכם משהו מדהים.  אתמול הבנים שלי שמשרתים בצבא הוציאו מהתיק הגדול שלהם ממתקים וחטיפים.  הרבה חטיפים.

 הם קרנו מאושר ושמחה ואני שמחתי איתם. לא רק בגלל החטיפים שקיבלו , אלא בזכות  המכתבים שנשלחו אליהם  בצירוף הממתקים מילדים מבתי ספר. 

 הם התרגשו כל כך ואני התרגשתי איתם.   

התחלתי לקרוא מכתב, ועוד מכתב ודמעות של אושר זלגו על לחיי. נזכרתי בתקופה שבה גם אני הייתי ילדה בבית ספר, וגם מאיתנו ביקשו לכתוב מכתבים לחיילים ולצרף מכתב.  אני זוכרת שהייתי חוזרת בהתלהבות הביתה ומבקשת מאמא ואבא שיבואו איתי לקנות ממתקים וביחד להכין לחיילים חבילה יפה ונאה.  כל כך אהבתי לשבת ולכתוב את המכתבים. 

הייתי יושבת בחדר שלי ומקשטת כל מכתב במדבקות ובטושים זוהרים ודואגת לוודא שזה המכתב   הכי יפה.  כשהייתי מסיימת, הייתי מבקשת מההורים שיכניסו את זה למעטפה ויסגרו את החבילה יפה.  בהתלהבות הייתי מחכה למחרת היום כדי ללכת לבית הספר ולתת למורה  את החבילה שלי כדי . לחייל או חיילת.

  ועכשיו, כשהילדים שלי בגרו והם חיילים בצבא, הם זוכים לקבל את החבילות המושקעות והיפות.  זה מרגש אותי ברמות על, כי זו שנה ראשונה שהם מקבלים חבילה מילדי בתי ספר.  וכמה אפשר לראות במכתבים את ההתרגשות של אותם ילדים שכתבו מכתבים.  זה בהחלט הדבר הכי יפה שיש! 

מה אני אומר לכם.  פורים זה החג היחיד שעדיין לא נהרס עם התקדמות הטכנולוגיה.

  שהמסורת של משלוח מנות בצירוף מכתב מילדי בתי ספר עדין מרגש.  כי למרות שיש לנו ווצאפ, ואינסטגרם, ומדיה רחבה,  מכתבים יותר מרגשים.  במיוחד כשילדים כותבים אותם.

  אני מקווה שהמסורת הזאת תמשך לעד, ושחס וחלילה לא תהרס עם התקדמות הטכנולוגיה. 

אבל יש לי רק דבר אחד להאיר; 

הורים יקרים, מורים, מחנכות, כשאתם נותנים לילדים המדהימים והמוכשרים האלה לכתוב מכתב ולשלוח לחיילים, אנא רשמו את מספר הטלפון בכדי שנוכל לחזור אל  אותו ילד וילדה ולומר להם אישית תודה.  אני בטוחה שגם הילד שכתב את המכתב,  והחייל יתרגשו יותר שידעו למי לחזור ולהודות. 

אני רוצה לומר תודה גדולה ופורים שמח ומאושר,  בשמי ובשמי ילדיי החיילים, לילדי בית ספר רימונים מאשדוד, שטרחו והשקיעו וכתבו מכתבים כל כך יפים. ריגשתם!!

פורים שמח אושר ובריאות לכל עם ישראל!

סומק ארגמן

אישה ילדה פראית בנשמה. חולמת על שמיים חיה את האדמה. מנתבת את הדרך בין סופות וסערות. נותנת למילים להפליג בדמיון.