אני עובדת כמלצרית בביסטרו כבר הרבה שנים. לפני הצבא התקבלתי לעבוד שם ועכשיו אחרי שהשתחררתי, חזרתי כמנהלת משמרת .
כשעובדים בביסטרו שכזה, פוגשים אנשים מכל הסוגים. החל מהאיש הממהר בבוקר על החליפה המחויטת והארנק היקר בכיס האחורי, שנכנס רק לקחת את הקפה והמאפה לדרך, או את האישה שמגיעה בדיוק בשעה 10:00, לבושה כמו לעבודה במשרד, מתיישבת בשולחן הקבוע ליד שקע החשמל, מחברת את הלפטופ ואת האוזנייה, יושבת ככה עם האצבעות הדוממות על המקלדת שלה ומבטה בוהה בנקודה לא נראית בתקרה.
או את חבורת הסבתות היפות והחביבות שמגיעות בכל יום שלישי בצהרים, מתלבטות שעות על מה תיקחנה ובסוף בוחרות תמיד את אותו הדבר….
ובערב, טוב משמרת ערב היא סיפור אחר. בערב מגיעות משפחות לחגוג אירוע מיוחד, חברות לערב בנות, חבורות של גברים, וזוגות.
זוגות, עליהם אני יכולה לעשות סרט שלם.
יש את הזוגות הקבועים, אלה שתמיד יושבים ומזמינים אותו הדבר. אני כבר יודעת לזהות שהם נשואים שנים. רוב הזמן יושבים עם הניידים ביד, כמעט ולא מדברים אחד עם השני.
יש את אלה שנמצאים בדייט ראשון, אני מזהה את המרחק והשתיקות, המבטים הגנובים, הצחוק הקולני מידיי, העובדה שהם מזמינים רק לשתות…ואז כשהם קמים הוא נמוך והיא גבוהה ואני פשוט מבינה….
ויש את המאוהבים.
הערב, היה לי זוג כזה. הם נכנסו שלובי ידיים בחרו שולחן בחוץ. התיישבו אחד מול השני והתפריט ממש לא עניין אותם. כל רגע התקרבו מעבר לשולחן והתנשקו.
אחרי שהזמינו, הוא עבר לשבת לידה, חלקו דג יחד…ופשוט לא הפסיקו לגעת אחד בשנייה. כשרצינו להביא להם את הקינוח, רבנו ביננו המלצרים, מי ייגש להפריע לאינטימיות שלהם, לא היה לנו נעים. הם פשוט ישבו והחזיקו ידיים, רגליהם שלובות. מבטיהם מרוכזים אחד בשנייה, ואנחנו כתפאורה לחשמל שזרם ביניהם.
מזמן לא ראיתי דבר כזה, ניסיתי לנחש האם הם זוג שמכיר הרבה זמן, אולי הם נפגשו רק הערב? דייט שני שלישי? לא הצלחתי לפענח את מה שהיה שם.
בסוף המשמרת, אחרי שהלך אחרון הסועדים, ישבנו יחד כל המלצרים והשף, להרים כוסית לסופ”ש. החלפנו חוויות מסועד כזה או אחר, וכולנו יחד דיברנו על הזוג המאוהב שישב בשולחן 9.
איחלנו לעצמינו כזו תשוקה והלכנו הביתה עייפים….
Photo by Nathan Walker on Unsplash
