מכתב לזיכרון יקר / מולי דוידוביץ

מכתב לזיכרון יקר / מולי דוידוביץ

ליאיר פרוכטר ז"ל

 

שלום יאיר,

צר לי כי לא יצא לי להשתתף במרבית המפגשים לזכרך מאז שהחלו.

אבל עם חלוף השנים החברים הישנים מהתקופה הבלתי נשכחת ההיא יותר ויותר חסרים לי.

אני מביט סביב עלינו הבנים כשרובינו הולכים ומכריסים והולכים ומתקרחים ועל הבנות של אז שהן נשים מדהימות היום אבל מידי פעם הן מגלות עוד קמט חדש ולא רצוי.

ואני מסתכל על הילדים והילדות שלנו שחלקם כבר עברו את הגיל שבו היית כשנפרדנו ממך לעד. ועל הנכדים והנכדות שלנו שזמן השרות שלהם הולך וקרב בצעדי ענק.

ועל המדינה שהשתנתה ובכלל כל הסביבה שאנו חיים בה היום שהיא כל כך שונה מהסביבה בה חיינו אז.

ועלתה בי מחשבה פילוסופית משהו. אתה יודע אומרים כי לכל אחד תפקיד ומשמעות בעולם בחייו ובמותו.

אתה יאיר יצרת את המפגש השנתי הזה ואתה גורם לנוכחים לחזור ולהיות מידי שנה לכמה שעות קטנות אותם ילדים של התקופה המדהימה ההיא.

אוהבים וזוכרים

בלוג אירוח לסיפורי גבורה וגעגועים לאלה שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה.