חיבוק אינסופי / נועה זוהר

חיבוק אינסופי / נועה זוהר

הסיפור מאחורי השיר "חיבוק אינסופי״

 

השיר הזה שקרוב אל ליבי באופן מיוחד, כתבתי לזכרו של החייל עדי בריגה ז״ל.

סיפור נפילתו בלט בגלל תמונתו, אותה הנציח צלם עיתון ״ידיעות אחרונות״, שאול גולן, שסיקר את ביקורם של משפחות החיילים את יקיריהם בשטח מס׳ שעות לפני מותו של עדי בכתבה בעיתון. בתמונה שצילם, מתועד האיחוד של עדי עם חברתו שבאה לבקרו - בחיבוק אחרון וארוך, רגע לפני חזרתו לשטח האש.

לאחר מותו של עדי, קיבלה התמונה משמעות מצמררת במיוחד שלא ניתן היה להתעלם ממנה.

עדי נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום א' באב תשע"ד (28.7.2014), שלושה שבועות אחרי שגויס למילואים בצו שמונה וצורף לחטיבת שריון שבע שהשתתפה בלחימה.

באפריל 2015, משפחתו של עדי בריגה ז״ל ביקשה להנציח את זכרו של עדי ז״ל בשיר אשר יתאר את סיפורו. המעבד והמפיק נדב ביטון, פנה אליי כדי שאכתוב טקסט ללחן שהלחין הזמר-היוצר אדיר גץ.

קראתי את הכתבות שפורסמו על עדי ז״ל וגוללו את סיפורו וכמובן שמעתי את הלחן, ובערך שעתיים לאחר מכן הטקסט שכתבתי היה כבר מוכן, כאילו נכתב מעצמו. שמו של השיר היה כמובן ברור מאליו, בעקבות התמונה העצובה. האומן שבחרנו לבצע את השיר, הוא לירון רמתי אשר העניק למילים וללחן הגשה ראויה ומרגשת.

עדי יהיה חקוק בליבי ובלב כולנו לעד.

 

נועה זוהר

 

 

אודות רס"ל עדי בריגה ז״ל

 

עדי בן פנינה ודוד. עדי נולד ביום א' בניסן תשנ"א (16.3.1991) במזכרת בתיה. ילד שני להוריו, אח למיכל ורפאל.

עדי סיים שירות חובה מלא בצה"ל ושב לבית המשפחה במושב בית שקמה, הסמוך לאשקלון.

עדי היה בן עשרים ושלוש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון.

 

חיבוק אינסופי

 מגע ידך, שעטף את גופי עוד נשמר בי,

מגע ידך, שגרם לי לחוש בטוחה כל כך,

רק אתה היחיד שהצלחת ואין עוד כמוך,

לרגע אחד הרגשתי כאילו חזרת.

 

לחבק, חיבוק אינסופי שיחזיר את כל מה שאבד לי,

אותו היום כשנצמדנו חזק לא יכולנו בכלל לעזוב,

רוצה חיבוק.

 

הכל קפא, נותרה רק שתיקה מהדהדת,

הכל קפא, ואני בתוכי מהרהרת,

לו יכולתי, רק להיות לצידך לעוד פעם,

מה היית אומר, איך היית קרב ומרגיע.

 

בחיבוק, חיבוק אינסופי שיחזיר את כל מה שאבד לי,

אותו היום כשנצמדנו חזק לא יכולנו בכלל לעזוב,

רוצה חיבוק.

 

ברגעי השפיות היחידים,

זה אתה שמופיע מולי,

זיכרונות שעולים בי מכים,

שומעת בתוכי את קולך, את קולך.

 

אז תחבק, חיבוק אינסופי שיחזיר את כל מה שאבד לי,

אותו היום כשנצמדנו חזק לא יכולנו בכלל לעזוב,

תחבק, חיבוק אינסופי שיחזיר את כל מה שאבד לי,

אותו היום כשנצמדנו חזק לא יכולנו בכלל לעזוב,

רוצה חיבוק.

 

מגע ידך, שעטף את גופי עוד נשמר בי,

מגע ידך, שגרם לי לחוש בטוחה כל כך.

רק אתה היחיד שהצלחת ואין עוד כמוך,

לרגע אחד הרגשתי כאילו חזרת.

 

 

 

קרדיטים:

מילים: נועה זוהר

לחן: אדיר גץ

שירה: לירון רמתי

עיבוד והפקה מוזיקלית: נדב ביטון

תופים: ברק בן צור

בס וגיטרות: נעמן טל

קלידים ופסנתר: נדב ביטון

הוקלט באולפני ״נדב ביטון״

טכנאיות הקלטה: ליטל הגיאן ונועה זוהר

הקלטה והפקת שירה: נועה זוהר

מיקס: מאור שושן

מאסטרינג: טלי כץ

צילום: שאול גולן

גרפיקה: מור רבינוב

 

 

אוהבים וזוכרים

בלוג אירוח לסיפורי גבורה וגעגועים לאלה שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה.