הכאב והזעם / נעמה אישה רוזי

הכאב והזעם / נעמה אישה רוזי

זה לא סיפור דימיוני, זהו סיפור מותו של אחי.

סמ"ר אלי אישה, לוחם דובדבן שנפל מירי כוחותינו.

בליל קיץ ב 8 ליולי 1992 יצאו אלי ועוד שלושה לוחמים בשעה תשע בלילה לתפיסת מבוקש במסגד בכפר ברטעה שבאזור ג'נין.

בתדרוך אלי ולוחם נוסף סגן ח' היו אמורים לסגור פתח אחד של המסגד. שני לוחמים נוספים היו אמורים לסגור פתח שני.

בפועל אלי וסגן ח' הגיעו לפתח המתוכנן, אך משום מה שני הלוחמים האחרים התעכבו.

סגן ח' פנה בקשר למפקד היחידה סגן אלוף עמוס, שהיה גם מפקד המבצע. האחרון נתן הוראה לאלי לגשת לסגור את הפתח הנוסף עד שיגיעו שני הלוחמים שהתעכבו, אך משום מה שכח להודיע להם ששינה את מיקומו של אלי.

כל ארבעת הלוחמים היו מסוערבים לערבים, וכאשר הגיעו שני הלוחמים למקומם ראו את אלי וסברו כי הוא הוא המבוקש.

אלי נורה במיידית 5 כדורים בחזה ושניים בראשו.

כן, עשו וידוא הריגה.

שמחו וצהלו על הצלחת המבצע, הפכו את אלי שנפל על פניו עם רגליהם, וגילו את גודל הזוועה.

את התמונות האלו שמלוות אותנו, אחיותיו והוריו, אנו נושאים ביום ובלילה.

הכאב, הכעס על המחדל הנוראי והחלל העמוק בלתי ניתנים לתיאור.

המחשבה שאלי ראה וזיהה את חבריו ליחידה מגיעים, ולשבריר שניה הבין שהם אלו שירו בו, מרסקת את נשמתי.

אלו ימים של כאב בלתי נתפס אך גם המון כעס.

לנצח אחי!

...

מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון:

חטיבת הקומנדו

נפל ביום ח' בתמוז תשנ"ב (08.07.1992)

בן יהודית ונסים. נולד ביום ט' בשבט תשל"ג (12.1.1973) בבאר שבע. למד בבית-הספר היסודי 'תומר' ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון מקיף ד', שניהם בבאר שבע. מילדותו התבלט אלי בכשרונותיו. הוא היה תלמיד מחונן וצניעותו והשקט הנפשי שלו חיבבו אותו על מוריו וחבריו.

כבן יחיד בקרב ארבע הבנות במשפחה היה מוקף תמיד באהבתם של הוריו ואחיותיו וכשבגר הפך הוא לעמוד התווך של המשפחה. היה בן נאמן ומסור להוריו ואח תומך לאחיותיו. הוא היה חובב ספורט והצטיין בריצה ובכדורגל. אלי היה נער בעל אידיאלים. הוא הקדיש את זמנו לפעילות בתחום הפוליטי במסגרת המפלגה שהאמין בדרכה. בעל גישה רצינית לחיים היה אלי ותמיד שאף לתרום למולדת שאהב וכך גם בשירות הצבאי שלו.

לצה"ל גויס בנובמבר 1990 והתנדב לקורס טיס. אחרי-כן התנדב לשרת ביחידת 'דובדבן' ועבר טירונות של חיל-הרגלים. לאחר הטירונות החל במסלול האימונים המיוחד ליחידה. שם, באימונים המפרכים ובתנאים הקשים, למדו חבריו להכיר את הנחישות ואת כוח ההתמדה שמאחורי חזותו השקטה ומזגו הנוח. לאחר תקופת האימונים השתלבו אנשי הצוות בפעילות מבצעית באזור יהודה ושומרון. אלי סיים את מסלול ההכשרה של היחידה כחניך מצטיין וכבר בתחילת דרכו המקצועית שובץ בפעילויות מבצעיות רבות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "...בפעילויות אלה התבלט אלי ביכולתו האישית, ברצינותו, בהשקעה ובנאמנות לחבריו ליחידה".

ביום ח' בתמוז תשנ"ב (8.7.1992) נפל בקרב באזור ג'נין, במהלך פעילות מבצעית של חיילי היחידה בכפר ברטעה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו הורים וארבע אחיות - מירי, נעמה, חגית ועדי.

אוהבים וזוכרים

בלוג אירוח לסיפורי גבורה וגעגועים לאלה שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה.