רגע לפני שאנחנו עולים על בגדי הים לעונת הרחצה הנוכחית, בין מחאת המכנסונים לעודפי הקורונה, כולם מדברים על הגוף, תדמית גוף, אהבת או שנאת גוף ותמיד במגמת שיפור ושדרוג העצמי.
מעולם לא ראיתי שום בעיה בנשים מלאות, אלא אם קיים היבט רפואי מסכן ומעולם לא ראיתי את עצמי כזו עד לפני כמה שנים. חצי מחיי הייתי רזה לפי הספר ובחצי השני, שכלל גם שלוש הריונות עם עודפי ייצור, דיאטות לא רבות, אבל כאלו שהספיקו לטפל בעודפים שירדו וכמובן כמו בכל דיאטה טובה הם חזרו.
התחתנתי רזה והתגרשתי כמלאה ואני חייבת לציין שהרושם שאני מקבלת על הגוף שלי כיום הוא טוב בהרבה מכל תקופת רווקותי הקצרה והרזה והמשך חיי כנשואה.
משכתי תמיד תשומת לב גברית ונשית לגבי המראה שלי וזה משהו שגדלתי והתרגלתי אליו. הייתי אמורה להתבאס ממשקל גופי התנודתי במקצת, אבל עדיין מלא, בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר שהפכתי שוב לאשה פנויה. גיליתי לתהדמתי הרבה עד כמה אני נחשבת להרבה יותר נחשקת בגוף הנוכחי ומאז הפסקתי לעלות על המשקל הביתי עליו הייתי עולה כל יום בעבר ועל דיאטות אל תדברו איתי בכלל. אני מקבלת ואוהבת את עצמי כל כך שגם אם לא הייתי מוצאת נפש חיה שתאהב אותי בגוף הזה, אחיה עם זה בשלום והבנה.
ספורט היה חלק בלתי נפרד מחיי מאז שלמדתי ללכת ותודות לכך ולגובהי, חלוקת המלאות שלי שווה ומאורגנת היטב וגם היום אני עוסקת בספורט יותר בשביל הנפש מאשר בשביל לרדת.
אני לא מוותרת על ארוחות טובות במסעדות ובעיקר לא על הקינוחים, כי זו דרכי לחגוג את החיים. בתפיסתי עוד יבוא יום שהגוף שלי לא יוכל לעכל באופן חופשי ובריאותית ייאסרו עליי מזונות מסוימים, עד אז אני מתכוונת להנות מכל מה שמעלה לי חיוך בדיוק כפי שאני נוהגת בתחומים אחרים בחיי.
אז מה הם הדברים שממלאים אותי במקומות הנכונים?
הילדות שלי כשהן מחייכות בגלל משהו שאמרתי או עשיתי למענן או איתן.
אוכל טוב ואיכותי, גם אם אני בעייתית כי יש כל כך הרבה דברים שאני לא אוהבת.
העבודה שלי בחינוך והיכולת להיות דמות משפיעה בחיי דור העתיד.
החברים שלי, הותיקים ואלה שמתווספים כל הזמן לחיי ומהווים משפחה מגוונת עבורי.
הבית שלי, מבצרי, זה שבקרוב יהיה יותר מסתם קירות עבורי ואמלא בו זכרונות חדשים.
ואהבה כמובן, כזו שמלווה אותי וממלאה אותי במקומות הנכונים של חדרי ליבי והווייתי.
אני ממלאת את חיי במיוחד בשנים האחרונות רק במה שמוסיף לי ומה שמעלה חיוך על פניי ונע בקלות על הקימורים השונים של חיי. כל השאר נזרקים לפח האשפה הקרוב לחיי, ללא חשש, מחשבה או היסוס אפילו.
יש רגעים מכוננים בחיים, ואני באחד כזה, בו אני רוצה להרגיש מלאה, אבל לא עד כדי כאב בטן, חרטה ובחילה. רק שבעה ועם טעם טוב לעוד ועוד.
חג שמח ובתיאבון. ולמען השם, לפחות היום, אל תספרו קלוריות ואל תתחרטו על הביס הנוסף והטעים מהעוגה שאתם חולמים עליה מאז חג שבועות הקודם. אתם לא באמת יודעים מתי תזכו לביס נוסף שימלא אתכם במקום הנכון ההוא בפנים.
