בכל סרט אמריקאי/אנגלי קיטשי ממוצע שיש בו חתונה, הכלה מקבלת מחברות ומשפחה קרובה אביזר ישן, חדש, מושאל וכחול ולמקפידים יש מטבע אנגלי בשם sixpence.
הההסבר ההיסטורי של זה מגיע עוד מהתקופה הויקטוריאנית האנגלית מתוך אמונה שיש להגן על הכלה כנגד עין הרע, אז לכל המצקצקים נגד שום, מלח ודומיו בעדות של אזורינו, היו לכך תקדימים.
לכל אביזר שניתן לכלה ישנה משמעות מיוחדת שמעניקה מזל או מסמלת עקרון חשוב לזוגיות החדשה שנוצרת ביום החתונה.
משהו ישן – כדי לייצר המשכיות.
משהו חדש – כסמל לאופטימיות והתחלה חדשה.
משהו מושאל – כדי שהמזל הטוב של המשאיל יידבק לזוג הטרי.
משהו כחול – צבע הפוריות, האהבה והנאמנות.
ההסבר למטבע – סמל לשיגשוג.
לכל המודאגים, אני לא מתחתנת או מתנצרת או שניהם יחד, אבל החלטתי להשאיל מהם משהו לחידוש הנדרים שלי עם עצמי.
אני מאמינה שכל מי שמתגרש, באיזשהו מקום נודר נדרים חדשים עם עצמו, גם אם באופן לא מודע לחלוטין. כמוני, הוא או היא בטח קובעים לעצמם מה הם אותם דברים שמעכשיו ישנו את כללי המשחק שלפיו יחיו, ובמיוחד אם יהיו שוב בקשר זוגי.
זה לא נעשה בטקס יפה ומסוגנן כמו שיש בחתונה, אלא בתהליך ארוך, מייסר ומלא בתובנות שהולכות ונבנות עם הזמן והחוויות.
אז מה אני לוקחת לעצמי עם חידוש הנדרים שלי עם עצמי?
המשהו הישן שאני לוקחת – חברים ותיקים וטובים שמלווים אותי לאורך השנים ותומכים בי.
המשהו החדש – הדירה החדשה שלי שבקרוב אתחיל ליצור בין קירותיה את הזכרונות שלי לשנים הבאות.
המשהו הכחול – הוא הים שליוה אותי וניחם אותי ברגעים שהייתי צריכה אויר נקי, רחש גלים מרגיעים ושקיעה מושלמת.
המשהו המושאל –
זה לא טעות שהמושאל שלי ריק, כי זה מידע שאני שומרת לעצמי, אבל דעו לכם שהביא לי אושר גדול מהיום הראשון שהיה שם.
אז ברשותכם, ארים כוסית לחיי ולחיי הנדרים שלי.
ועוד משהו קטן…מה לגבי המטבע אתם שואלים? אז אותו הייתי זורקת עכשיו באיזו מזרקה בפיאצה יפה ברומא, אם לא היה קורונה כמובן, ומאחלת לעצמי אהבה גדולה שלא נגמרת לעולם וכזו שתביא לי אושר לא מושאל, אלא לגמרי שלי.
סאלוט.
