כתבתי ומחקתי שלוש פעמים את הפוסט הזה ואני יודעת גם למה. קשה לי לכתוב על אהבה ביום כזה על כל המורכבות שלו ולמרות שיש בי אהבה מכל מיני סוגים, היום האהבה הכי גדולה שלי היא לעצמי ועליה שווה לכתוב כאן.
לקח לדור שלי הרבה זמן להתנתק מהצורך לדאוג לכולם ורק בסוף לעצמו. המילים “אני” ו”אנוכי” לא היו שם עד לא מזמן ובשנים האחרונות יותר ויותר אנשים פונים לתוך עצמם ושואלים את עצמם שאלות שההורים שלהם לא חשבו אפילו לשאול.
“מה איתי? טוב לי ככה כמו שאני?” חלק לא אהבו את מה שראו במראה והתחילו לאכול אחרת ולהתאמן, חלק עשו ניתוחים פלסטיים וחלק שינו משהו עמוק בבפנים שלהם שבסופו של דבר השליך החוצה גם על הסביבה הקרובה ביותר.
פעם קראו לזה משבר גיל העמידה, אולי כי אנשים התחילו לעמוד על שלהם יותר. היום זה כבר לא נחשב משבר, זה נחשב למהפך וזה יכול לקרות לכל אחד ואחת בכל גיל בין שלושים לשישים וכמובן יש חריגים לכל כיוון גם כאן.
היום אנשים מסתכלים על עצמם בראי, אבל הם ממש מביטים ולא רק מסתכלים על עצמם. הם לא רק שואלים שאלות, הם גם מוכנים לתת לעצמם תשובות לשאלות קשות.
האם אנשים אוהבים את עצמם היום יותר מבעבר? – התשובה היא כן.
האם הם יעשו היום הרבה יותר למען האושר הפנימי שלהם? – התשובה היא כן.
האם הם מוכנים לשלם מחירים שונים ואישיים למען זה? – התשובה היא כן.
נכון שיש כאלה שלא ישלמו את המחיר הזה ומה יקרה להם? כלום, אבל הכלום הזה מתישהו יחלחל ויפריע ולהם וחלקם יוכלו לשנות ולחלקם זה כבר יהיה מאוחר מדי.
פעם לא היו הרבה ברירות, פעם לא היו תנאים וזמן להביט בראי, פעם היה כאן הכל יותר קשה בפשוט שהיה והכל היה הרבה פחות זמין וידוע.
הכפר הגלובאלי ופתיחת ערוצי התקשורת והמדיה החברתית חשפו את כולנו לחיים טובים יותר של אחרים. אם פעם אמרו לנו לא להסתכל על הדשא של השכן ולבדוק אותו, היום הדשא הזה מוצג לכל אחד וכל הזמן.
הדשא של השכן מעולם לא נראה ברור יותר וירוק יותר וכולנו רוצים גם דשא ירוק ויפה ואנחנו נעשה הכל כדי להשיג אותו ובסוף אפילו נעשה סלפי איתו וזה ההבדל הגדול מפעם.
לאהוב את עצמך הפך להיות יעד ולא תחושה שצריך להצניע אותה. בעקבות כל זה אנשים מזניחים הרגלים של פעם, תובנות של פעם ולעיתים גם את חייהם מפעם ופונים ל”אני” חדש ומשופר יותר למען עצמם.
כן, צריך לפעול בהיגיון מסוים ובמתינות ולא ישר לשבור את כל הכלים, אבל אפילו ההיגיון של פעם השתנה.
לסיכום, תאהבו את העולם, אבל תאהבו את עצמכם קצת יותר ואל תפחדו לשאול שאלות, לענות לעצמכם ולחיות בשלום עם התשובות ותוצאותיהם.
ולגביי, אני אוהבת את עצמי הרבה יותר היום מבעבר, שאלתי שאלות, קיבלתי תשובות, שיניתי ובלב שלם אני יכולה לומר שטוב לי יותר.
ט”ו באב שמח.
