עזבו אתכם מט”ו באב.
עזבו אתכם מוולנטיין.
עזבו אתכם מפרחים, בלונים, שוקולד, תכשיטים.
שבו שניה, לפני שאתם רצים לקנות, לתכנן, לעשות…. ורק תחשבו.
מתי בפעם האחרונה הרגשתם שמישהו מחזיק את הלב שלכם בכף ידו, ואתם רגועים לגמרי, כי אתם יודעים שהוא לא ישמוט אותו לעולם?
מתי, אם בכלל, נתתם הרגשה כזו למי שאיתכם?
-
שאתם לעולם לעולם לא תשקרו לו.
-
שאתם לעולם לעולם לא תהיו אטומים לרגשות שלו.
-
שאתם לעולם לא תשתמשו נגדו בזה שהוא הסיר בפניכם את ההגנות.
-
שאתם תמיד תהיו שם, לא משנה מה.
-
שהאהבה שלכם לא תלויה בשום דבר, ולא מוטלת בספק.
-
שאתם מחזיקים את הלב שלו, ולא תשמטו אותו.
מתי שטפתם את מי שאיתכם בזרקור הזה שאני קוראת לו “נהרה”, שבאור שלו הוא יכול לרגע להרגיש מושלם?
מתי שאלתם לאחרונה את האהוב או האהובה שלכם מה החלומות שלהם, ובאמת הקשבתם?
מתי אמרתם בפעם האחרונה שאתם אוהבים? ובפעם שלפניה?
אם סימנתם וי על כל הרשימה, אם המלכתם את מי שלצידכם, אז תקנו מתנה או לא תקנו, אתם חוגגים אהבה כל הזמן, וזה באמת לא משנה. התברכתם.
אם לא סימנתם וי, קחו את ט”ו באב הזה כדי לחשוב רגע, להניח את העיניים על המטרה הזו ולא להרפות ממנה, להתחיל ללכת בכיוון הזה ולא להפסיק לרגע.