רואים רחוק רואים שקוף

5f411cc246a3b.jpg

לפעמים היא מרגישה כמו בובה בחלון ראווה.
מתבוננת מבעד לזכוכית באנשים ההולכים ברחוב.
באלה הנעצרים להתבונן בבובה היא מישירה מבט בוחן.
יודעת שלא על הבובה הם מביטים, מתבוננים ובוחנים,
אלא בבגדים בהם היא לבושה, בכובע אותו היא חובשת,
בתכשיטים שהיא עונדת.
סוקרים עד הנעליים שלרגליה, ואת המשקפיים שעל עיניה.
לא בובה היא אלא קולב.
עיניה נראות אך אינן רואות
אוזניה אינן שומעות דבר
פיה פתוח אך קול לא נשמע ממנו.
גופה מושלם אך לא חש דבר.
כך היא נראית בעיני העוברים ושבים,
כך היא מוכרת
בובת הראווה האחרת.

בתוך הפלסטיק בו היא סגורה,
בתוך כל המלבושים והאביזרים בהם היא עטופה
קיימת אישה פשוטה
שאת החיים לשתות רוצה
הכי ארצי ופשוט שאפשר
למרות שחונכה על אסור ומותר.

הטקסט הזה נכתב לפני כ 5 שנים, משהו במאורעות השבוע האחרון גרם לי לשים אותו קבל עם ועדה, הפעם לא רק בשביל עצמי. <3
צילמה את תמונת הקאבר אורית בר אור 

 – שמוליק קראוס 

נעה

לב פתוח, הבלוג של: נעה גביש

זה הלב שלי ויש בו מקום לכולם, מכל הסוגים, לאהבות מכל המינים והזנים השונים שלהן.כאן ארשה לעצמי לדבר, לשיר ולספר אהבה איטית, כועסת, שונה, אישית, כללית וגם אהבה עצמית של אדם לגופו ונפשו.

סיפורים נוספים של נעה גביש

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר